הפ"ב 49377-09-16 - פסקדין

1.החלטה בבקשה לעיון מחדש בהחלטת בית המשפט מיום 13.10.2016, שבמסגרת אישור פסק בורר חייב את המבקשים ( =המשיבים להודעה בדבר אישור פסק בורר), בהוצאות.

2.במוקד הנטען, שלא בכדי מוגדר ההליך כהודעה בדבר אישור פסק בורר כלשון תקנה 8 לתקנות סדרי הדין בענייני בוררות, ובהינתן שקיימת אפשרות שבעל הדין שמנגד קיים את פסק הבורר ומכל מקום, אין בפיו טענה להתנגד, אין הצדקה שיחוב בהוצאות ההודעה.

3.ניתנה הדעת לבקשה זו ונכון לקבלה.

א.תפיסות היסוד המהוות בסיס להליך הבוררות הינן, שהבורר הוא זה שפוסק במכלול המחלוקות בין הצדדים, ואם ולדעתו ראוי להשית הוצאות על מי מבין בעלי הדין, ניתן לכך ביטוי במסגרת פסק הבורר. לטענת המבקשים, רק בשל כך שהחליט ב"כ המשיב להוביל להליך לאישור הפסק, נדרשים הם לעוד הוצאות.

ב.ואכן, פעמים רבות אף אין צורך אמיתי באישור פסק הבורר, והדבר נעשה אך בשל רצון מי מבין בעלי הדין להקנות לפסק הבורר תוקף של פסק דין. האינדיקציה הבסיסית למצב דברים זה הינה, כשיודע המשיב שהוגש הליך כאמור ואין הוא מתנגד כלל. וכך היה גם בפרשתנו. בסעיף 4 לתגובתו מציין ב"כ המשיב בעצמו, שלאחר שהוגשה ההודעה שנועדה להביא לאישור פסק הבורר, המבקשים התעלמו בכוונה לחלוטין מהבקשה לאישור ולא הגיבו כלל. ואולם, גם בהנחה שכך, מה בכך. פסק הבורר ניתן על ידי בית הדין הרבני של חב"ד ומקובלנו, כי – "שתיקה כהודאה דמיא". גם על המבקשים מקובל ששתיקתם משקפת את הודאתם בתוקפו של פסק הבורר. ואם כך, מדוע שיישאו בהוצאות?! בשל כך שהסכימו להודעה?!

ג.שלא לדבר על כך, שהודעה זו, טכנית לחלוטין: נדרש לצרף טפסים, שטר בוררין והפסיקה עצמה, וללא צורך בכל הנמקה וכתבי טענות מנומקים. והכל – ללא אגרה [ראה סעיף 20(20) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007]. לשון אחר: אף יש מקום לשאלה עד כמה הצדקה יש להוצאות.

ד.שונה לחלוטין התמונה כשבעל הדין שמנגד מתנגד ומגיש בקשה לביטול הפסק. או אז נערך דיון ובעל הדין שמפסיד יחויב במרבית המקרים בהוצאות בעל הדין שזכה. ואולם, מקום שבעל הדין שמנגד נכון, מלכתחילה, לראות את פסק הבורר כתקף וכמחייב, מדוע שיישא בהוצאות?! הרי עצם הנכונות ללכת לבוררות, מתבססת, מלכתחילה, גם על רצון לחסוך בהוצאות בית המשפט, שיקול זה הינו ללא ספק לגיטימי לחלוטין, וכל עוד לא מצא בעל הדין שהפסיד לנכון לבקש את ביטול פסק הבורר, מדוע, לאחר שכבר נשא בהוצאות הבורר, יידרש להוצאות נוספות בבית המשפט ללא צורך וללא טעם?! ולכל היותר, אם יידרש בעל הדין שזכה לפסק דין לצורך ההוצאה לפועל, שם כבר יזוכה בשכר טרחתו.

ה.בד בבד, גם מחוקק המשנה, מתקין התקנות, לרבות במישור האגרות, נכון היה להכיר בכל האמור ובאינטרס הציבורי לעודד בוררויות, ופטר את ההודעה שנועדה להביא לאישור פסק בורר מכל אגרה. לטעמי, בכך, גם מלמד מחוקק המשנה על תפיסתו בכל הקשור להוצאות הליך האישור. ויותר מכך. לא בכדי מוגדר ההליך, כ"הודעה", זאת, בניגוד לבקשה לביטול פסק בורר, שכמו כל הבקשות, יש במסגרת הדיון בה מקום לשקול הוצאות: בכך ששינה מהלשון המקובלת, ולא קרא להליך – "בקשה", אלא הודעה, הוסיף מחוקק המשנה ורמז, שאין כלל על הפרק הליך בו יש מקום להוצאות.

ו.ולבסוף, ער אני לטענות ב"כ הנכבד מאד של המשיב ביחס ללגיטימיות של הבקשה לעיון מחדש: שימת לב, שאין על הפרק החלטה שניתנת בשנית לאחר טיעון קודם מצד המבקשים: מתוך שנכונים היו המבקשים לאישור הפסק, לא טענו דבר עד שגילו שנפסקו לחובתם הוצאות, בנסיבות שפורטו.