הפ"ב 30672-08-15 קאלמא - ווי תעשיה, שיווק אלומיניום זכוכית ופירזול נ' אקסטל בע"מ - פסקדין

בקשה לביטול פסק בורר שניתן בשנת 2006 ואושר ע"י בית המשפט המחוזי בירושלים

1.בשנת 2006 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה בה עתרה לביטולו של פסק בוררות שנתן כבוד הבורר, עו"ד פנחס וולובלסקי, ביום 31.10.2006 (להלן- פסק הבוררות). תביעת הביטול נדחתה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בה"פ 5444/06 מיום 08.08.2010, ופסק הבוררות האמור אושר. בקשת רשות ערעור על פסק הדין שהוגשה לבית המשפט העליון נדחתה ביום 13.02.2011 (רע"א 7192/10). יצוין כי מפסקי הדין האמורים עולה שבין הצדדים התנהלו הליכים משפטיים נוספים בנוגע להליך הבוררות האמור. לאחר שנדחתה בקשת רשות הערעור הגישה המערערת תביעה אזרחית לבית המשפט המחוזי בירושלים, שנסמכה על העילות שנדונו בבוררות, וזו נדחתה ביום 12.11.2012 מחמת מעשה בית דין (ת"א 37564-03-12). ערעור שהוגש כנגד פסק הדין האחרון, נדחה גם הוא ביום 19.03.2014 (ע"א 9279/12).

2.ביום 26.08.2015 הגישה המבקשת את תביעתה הנוכחית לביטול פסק הבוררות, והפעם בחרה בבית המשפט המחוזי בתל אביב כערכאה המוסמכת לדון בתביעתה. בלב התביעה הנוכחית עומדת הטענה לפיה יש לבטל את פסק הבוררות מחמת "אי כשירות רפואית" של כבוד הבורר, תוך הסתמכות על סעיף 24(10) לחוק הבוררות, כמו גם על טענה הנסמכת על תפקידים אחרים אותם מילא הבורר בתקופה הרלוונטית. המבקשת טוענת כי למיטב ידיעתה הבורר ממשיך לשאת בתפקידים אלו גם היום, במסגרתם הוא מקיים "יחסים עסקיים" עם הצד שכנגד, אשר יש בהם כדי להעמידו בניגוד עניינים.

3.ביום 06.10.2015 הגישה המשיבה בקשה לסילוק ההליך על הסף, ולחלופין הארכת מועד להגשת תשובתה.

4.בהחלטתי מאותו יום ביקשתי את תגובת המבקשת באשר לאדן הדיוני, שהתביעה שותקת לגביו, המגבש את סמכותו המקומית של בית המשפט המחוזי בתל-אביב להיזקק לבקשה לביטול פסק בוררות שאושר זה מכבר בבית המשפט המחוזי בירושלים, וזאת עוד בטרם יכנס בית המשפט לבירור הבקשה למחיקה על הסף מהטעמים הדיוניים והמהותיים שנטענו ע"י המשיבה.

5.בתגובתה, טענה המבקשת כי משמדובר בבקשה לביטול הנסמכת על העילה הקבועה בסעיף 24(10) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, ניתן להגישה אף אם כבר ניתן אישור לפסק הבוררות, וכי נוכח מקום ניהול הדיונים - המוסד לבוררות עסקית היושב בתל-אביב, מוסמך בית המשפט המחוזי בתל-אביב לדון בתביעה.

6.חוששני כי לא ניתן לקבל את ההסבר. הכלל הוא:

"אם אושר הפסק – הבקשה לביטול הפסק (ולביטול האישור, כמובן) צריכה להיות מוגשת לבית המשפט שאישר את הפסק..." [אוטולנגי, בוררות: דין ונוהל, מהדורה רביעית מיוחדת, עמ' 1130 (2005)].

דברים אלו עולים בקנה אחד גם עם הכללים הרגילים הנוהגים באשר לביטולן של הכרעות שיפוטיות שהושגו על פי הנטען למשל בתרמית, בדרך של תקיפה ישירה, לפיהם "גם אם החמיץ בעל הדין את מועד הערעור, משגילה את העובדות המקימות את עילתו, יוכל לפנות לבית-המשפט שנתן את פסק הדין בתובענה לביטולו. בכך נשמרת מערכת היחסים של כבוד הדדי בין בתי-המשפט ואף מובטחת הוודאות והיציבות המשפטית" [נינה זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי, עמ' 600 (1991); ע"א 417/89 אע'בריה נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פ"ד מה(4) 641, 647 (1991)].

אם לא נאמר כן, נימצא מעודדים את תופעת "קניית הפורום" כפי שציין בית המשפט העליון בהקשר למקרה בו הוגשה תביעת התובע לבית המשפט השלום בתל אביב, ותביעת הנתבע הוגשה משום מה לבית המשפט ברמלה: "... בהיעדר הסבר משכנע ומספק צץ החשש שמא הוגשה התובענה השנייה לבית משפט אחר מזה שבפניו תלויה התובענה הראשונה בשל שיקולים בלתי ראויים, כגון בחירה של בית משפט או שופט (Forum Shopping)" [בש"א 4911/14 דנישבסקי נ' ש. שלמה רכב בע"מ, פסקה 4, 27.07.2014].

7.לאור האמור לעיל, אינני רואה מקום להכריע בטענת המבקשת לפיה חלה בענייננו תקנה 3 לתקנות סדרי הדין בענייני בוררות התשכ"ט-1968, המעניקה סמכות מקומית בבקשת ביטול פסק בורר בין היתר, גם לפי "המקום שבו התנהלה הבוררות", ולאבחנה בין תביעת ביטול "רגילה" לבין תביעה שהעתירה בה כרוכה בעתירת ביטול פסק מאשר של בית משפט שניתן לאחר התדיינות לגופו של עניין, הצריכה לכאורה להיות מוגשת לבית המשפט שנתן את הפסק המאשר.

8.אני מורה על העברת ההליך לבית המשפט המחוזי בירושלים.

באם קיים במזכירות תיק נייר – יש לדאוג להעברתו.

ניתנה היום, ה' חשוון תשע"ו, 18 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: