הפ"ב 24329-02-15 שדות נפט חיפושים (1992) - שותפות מוגבלת ואח' נ' אייזנברג ואח' - פסקדין

המבקשות, שעיסוקן בתחום חיפושי הנפט, עותרות למינוי בורר שיכריע בתביעה שיש להן, לטענתן, נגד המשיבים, בהסתמך על  סעיף בוררות בהסכם הייעוץ שנכרת ביניהם בשנת 1999.

טענות המבקשות

1.המבקשות, שעיסוקן בתחום חיפושי הנפט, התקשרו ביום 10.11.99 עם המשיב מס' 1באמצעות משיבה מס' 2, חברה בשליטתו (יכונו להלן בצוותא- אייזנברג) בהסכם שעניינו בייעוץ שסיפק להן אייזנברג בתחום הגיאולוגיה וחיפושי הנפט (להלן-הסכם הייעוץ). הגם שהבקשה והתשובה לתשובה מאריכות היכן שיש לקצר, ומקצרות היכן שיש לפרט, ניתן לדלות מהן כי המבקשות טוענות שבזמן עבודתו עבורן כיועץ קיבל אייזנברג מהן סקר סיסמי (המכונה על ידן, וכך יכונה להלן- סקר 83), פענח אותו, "וגילה באמצעותו מאגרי גז שונים, ובהם מאגר הגז לויתן". נטען כי אייזנברג מסר את המידע, שהינו סודי, לחברת רציו חיפושי נפט (1992)-שותפות מוגבלת (להלן- רציו), שעשתה בו שימוש, על דרך הגשת בקשה לקבלת זכויות נפט, וכך הפר אייזנברג את חובותיו כלפיהן, הסב להן נזקים והתעשר על חשבונן. המבקשות מציינות כי להן תביעה נוספת נגד אייזנברג הנובעת מהסכמים נוספים שנכרתו ביניהם: הסכם העברת הזכויות מיום 6.2.2000 (להלן- הסכם הפרמאוט), וכן הסכם ה- JOA אותה הן מתעתדות לברר בהליך בוררות נוסף אולם נפרד. נטען כי פניות המבקשות לאייזנברג בדרישה לקיום הבוררות נענו בתשובות שאינן רלוונטיות, או בטענות שדינן להתברר בהליך הבוררות גופו.

את מועד הגשת בקשת המינוי, שנראה לכאורה כחוצה את תקופת ההתיישנות, מתרצות המבקשות בכך שהדברים התגלו להן רק במסגרת הליך משפטי אחר שניהל בא כוחן עו"ד יוסף שגב (להלן- עו"ד שגב) בבית המשפט המחוזי מרכז עת ייצג את יוסי לנגוצקי (להלן- לנגוצקי) ואח' בתביעתו נגד רציו ונגד אייזנברג (להלן- תביעת לנגוצקי או ההליך הקודם), שעוד נשוב ונדבר בו בהמשך.

המענה שבפי המשיבים

2. אייזנברג אינו חולק על האותנטיות של הסכם הייעוץ שנכרת בינו לבין המבקשות בשנת 1999, אף לא על תנית הבוררות שבו. עם זאת, לשיטתו, אין כל מקום למינוי בורר על ידי בית המשפט, וזאת ממספר טעמים מצטברים: התנהלותן של המבקשות נועדה רק להקשות את חייו של אייזנברג בדרך של ניהול הליכי סרק, כפי הליך לנגוצקי שהסתיים בוויתורו על התביעה ובדחייתה; המבקשות נמנעות בכוונת מכוון ממתן פירוט מספק בדבר מהות הסכסוך ופרטיו, ומשתמשות באמירות עמומות כגון "בקליפת אגוז" או "בין היתר" על מנת שלא להגדיר את התביעה שבכוונתן להגיש; משבאי כוח המבקשות ייחסו לו בבקשה "מעשה תרמית בעל גוון פלילי" זכותו לעתור לבירור פומבי של הסוגיה לצורך טיהור שמו.

לגופן של הטענות המיוחסות לו ואשר בגינן מתבקש מינוי הבורר, טוען אייזנברג כי בין המבקשות לבין רציו התקיים שיתוף פעולה עסקי בתקופה הרלוונטית, כי הסכם הייעוץ נערך לצורך הנפקת המבקשות וצוין בו במפורש כי המבקשות יודעות על מחויבותו הקודמת של אייזנברג לרציו, בה שימש גיאולוג ראשי, מה גם שרציו לא השתמשה במידע האמור. עוד נטען כי תקופת הסכם הייעוץ הוגבלה עד ליום 10.1.00, ותחתיו בא הסכם אחר. בפי אייזנברג אף טענת התיישנות, משהתביעה נסבה על אירועים שתקופתם עולה על 7 שנים והתיישנה זה מכבר. אייזנברג אף טוען כי המבקשות מושתקות במחסום השתק עילה/פלוגתא, משלדבריו, הדמיון בנושא התביעה בין ההליך המבוקש לבין ההליך הקודם שנוהל בידי ב"כ המבקשות כנגד אייזנברג ואחרים, לרבות ההסכם לחלוקת הכספים שיופקו מההליך הנוכחי בין המבקשות, לנגוצקי ועו"ד שגב, מלמדים שעל אף האישיות המשפטית הפורמאלית הנפרדת של המבקשות, יש לקבוע כי קיימת קרבה משפטית מספקת בין המעורבים השונים להקמתו של השתק עילה, זאת, בין יתר גם מכיוון שההליך הקודם נוצל לצורך איסוף ראיות במטרה שתשמשנה בהליך המבוקש כעת. אייזנברג טוען כי תכליתה של תנית הבוררות שבהסכם הייעוץ לפתור מחלוקות מקצועיות, ולא להוות "פלטפורמה לפתרון מחלוקות החורגות מהקשר מצומצם זה".

דיון והכרעה

3. על אף הנוסח העמום של טענות המבקשות, משתמע מהן שברצונן להעמיד לדיון בבוררות טענות שישי להן כלפי אייזנברג לפיהן הפר את חובת סודיות שחב להן וגרם להן נזקים או עשה עושר על חשבונן תוך שימוש במידע סודי שנמסר לו. מנגד, המשיבים טוענים כי לא הופרה החובה, כי המידע לא היה סודי, כי המבקשות לא סבלו נזקים, וכי מדובר בעילה שהתיישנה. משמע – עיקר מהותו של הסכסוך ידועה, גם אם לא לפרטי פרטים.

מסקנת ביניים: המחלוקת אותה מבוקש לברר בבוררות, אף שהפרטים שנמסרו לגביה הינם כלליים - ידועה.

4.באשר לטענות הסף הנוספות:

חובת הסודיות הרלוונטית לענייננו מצויה בסעיף 5 להסכם הייעוץ, עת בסעיף 5.3 לו נאמר כי זו תעמוד בתוקף "ללא הגבלת זמן". תנית הבוררות שבסעיף 10 להסכם הייעוץ מורה כי "...בכל מקרה של סכסוך בין הצדדים לגבי עניין כלשהו הנובע ו/או הקשור בהסכם זה, ביצועו, קיומו או פירושו יובא הסכסוך להכרעת בורר יחיד...". אי הגבלת תקופת הסודיות בצוותא עם ניסוחה הרחב של תנית הבוררות מלמדים כי הצדדים צפו בפועל אפשרות לפיה תקום עילת תביעה ותידרש הכרעה בסכסוך זמן רב לאחר כריתת ההסכם וסיומו, וכי צפו שסכסוכים הנוגעים לטענות בדבר הפרה מעין זו הנטענת כיום יידונו במסגרת בוררות.

משנטען כי העובדות בבסיס טענת הפרת הסודיות נודעו למבקשות רק בעת ניהול תביעת לנגוצקי, ומשנטען כי עובדות אלו "הוסתרו מהמבקשים במשך שנים רבות ושלא הייתה למבקשים אפשרות לגלותן", אין מניעה שגם טענת התיישנות עילות התביעה, על העובדות הנטענות והראיות המיועדות להוכחתן, תיבחן על ידי הבורר, שהרי ההכרעה בה מצריכה בירור ראייתי (אוטולנגי, בוררות: דין ונוהל, ע' 642).

אף איני מקבלת את טענת אייזנברג לפיה הוא זכאי לדרוש קיומו של דיון פומבי לצורך טיהור שמו, משמועלות נגדו "האשמות פרועות במעשי גזל ומרמה...אשר יש בהן כדי להטיל דופי ורבב בשמו הטוב" (סעיף 33 לתשובה), וכן: "מעשה תרמית בעל גוון פלילי מובהק" (סעיף 37 לתשובה) - משאין למצוא טענות מעין אלו בבקשת המינוי, למעט טענה כללית בדבר הפרת חובת הסודיות, שחומרתה אינה כזו המחייבת דיון פומבי לצורך טיהור השם הטוב, ומשאין למצוא בתשובתו של אייזנברג כל פירוט אחר באשר לפרסומים הנטענים, אופיים, נמעניהם, והשלכותיהם.

מסקנת ביניים נוספת: אף בטענות בדבר תפוגת ההסכם, ההתיישנות, והזכות לדיון פומבי לטיהור השם הטוב- אין למצוא אדן מספק לצורך חסימת שערי נתיב הבוררות, משמטבע הדברים עסקינן בטענות הצריכות להתברר לגופן בהליך הבוררות. נותר איפוא לבחון את שתי טענותיו הנוספות של אייזנברג: הטענה המתייחסת למחסום השתק עילה, והטענה המתייחסת למיזם עסקי, להבדיל מסכסוך משפטי, על כל ענפיה.

5. אייזנברג טוען כי הסוגיה המרכזית אותה מבוקש לברר בבוררות נושא העתירה שלפני, כבר הוכרעה, וכבר הוכח, עם דחייתה של תביעת לנגוצקי, הנסמכת על אותו סוד המבנים המשמשים מלכודת נפט, ועל אותה הפרה נטענת, כי לא היה בנמצא כל סוד שכן המדובר במידע שהינו נחלת הכלל, וממילא אין לדבר על הפרת סוד שאיננו קיים. לטענתו, משתביעת לנגוצקי נדחתה, חסומות המבקשות במחסום השתק העילה, ולאחר ארבע שנות התדיינות שסופן בדחיית תביעת לנגוצקי, אין לאפשר העמדתה של הסוגיה למבחן נוסף, ולייסר אותו בהליך יקר וממושך שאין לו כל תוחלת. אייזנברג טוען לקיומו של השתק עילה משבתביעת לנגוצקי הוא היה הנתבע, בנוסף לרציו, שהוא הגיאולוג הראשי שלה, ואת הקושי הלכאורי הטמון בעובדה שאת הבקשה הנוכחית הגישו שדות נפט, שלא היו בעלות דין בתביעת לנגוצקי ולא לקחו בה חלק, הוא פוטר בקיומה של "קרבה משפטית" ו"זהות אינטרסים".