הפ"ב 10204-02-14 מנדלזון ואח' נ' ארליך, הפ"ב 42974-02-14 ארליך נ' מנדלזון ואח', הפ"ב 10250-02-14 מנדלזון ואח' נ' ארליך, הפ"ב 52870-12-12 ארליך נ' מנדלזון ואח' - פסקדין

אין אלא להצטער על כך כי הצדדים לא השכילו להגיע להבנות אשר דרכן ניתן יהיה לפעול בהתאם להצעה הדיונית העקרונית להעביר את הסכסוך שביניהם לבוררות חדשה.

הדרישות והדרישות-שכנגד שמעלים הצדדים בתגובותיהם אינן תואמות את הצעת הפשרה שעלתה בדיון מיום 24.4.14, אשר הייתה פשוטה מאד: העברת שאלת גובה הפיצויים המגיעים לגב' ארליך לבוררות "ארץ חמדה" ללא שהבוררות החדשה תהיה כבולה להחלטות הבוררות הקודמת. כל התגובות שהוגשו מאז הדיון האמור אינן מעלות כל טענה אמיתית נגד נוסח פשוט זה.

אם יוחזר הדיון בפסקי הבוררות הנוכחיים לדיון לגופו, כשכל צד מבקש לאשר אחד משני פסקי הבוררות ולבטל את השני, תעמדנה להכרעה מספר שאלות משפטיות המתעוררות בעמדותיהם של שני הצדדים, ואשר לא נדונו באופן מלא, כל עוד לא הושגה ההסכמה שבדיון מיום 24.4.14 למחיקת הרבנים מנדלזון ופרג כצדדים אישיים בתיקים. לדוגמא: מצד העמותות, לא הועלתה כל טענה ממשית באשר לעובדה שפסק הבוררות הראשון כבר אושר על ידי בית המשפט, כך שאי אפשר לדון כלל בבקשתן לביטול פסק הבוררות הראשון, כל עוד לא מבוטל פסק דינו של כב' השופט ר' שמיע (ז"ל) המאשרו ונותן לו תוקף של פס"ד (כפי שמורה סעיף 27(ג) לחוק הבוררות, לפיו, "לא ייזקק בית המשפט לבקשת ביטול שהוגשה אחרי שפסק הבוררות אושר"). עובדה זו אינה נמחקת בטענה כי המבקשים פעלו בתוך המסגרת של דין תורה; בעוד שבית המשפט מכבד, כמובן, את זכות הצדדים להתדיין לפי דין תורה, הרי שאם מבוקש מבית המשפט לבטל פסק בוררות שניתן בדין תורה, אי אפשר גם לבקש מבית המשפט שלא לפעול לפי הדין האזרחי המחייב שיכבד את תוקפו של פסק דין שיפוטי קודם, כל עוד לא בוטל לפי הדין החל בבתי המשפט ולא בבוררות כפי שנוהלה. מאידך גיסא, טענת המשיבה כאילו שסמכות בית הדין הסתיימה עם מתן פסק הבוררות הראשון – אף היא אינה נקייה מספק, מאחר ששטר הבוררות מסמיך במפורש את הדיינים להוציא החלטות והבהרות אף לאחר מתן פסק דינם, וכן, כי שטר הבוררות נשאר בתוקפו ללא כל מגבלה של זמן, כך שאין לכאורה בסיס לטענתה כי הדיינים לא היו מוסמכים להוציא את הפסק השני; אם כי, אף אם היו מוסמכים עקרונית, יש לבחון את טענות המשיבה באשר לתוכן הפסק והדרך שבה התנהלה הבוררות המאוחרת לקראת מתן הפסק השני; וכשם שיש גם לדון בטענות המבקשות באשר לדרך שבה התנהלה הבוררות עובר לפסק הראשון. כמו כן, אין להתעלם מן האיחורים בהגשת בקשת הביטול שהוגשו, בהתחשב במגבלות של סעיף 27 לחוק.

אלו רק מקצת הבעיות אשר מעיון בכתבי הטענות תעמדנה להכרעה אם יבקשו הצדדים מבית המשפט להכריע בסכסוך שביניהם לגופו של עניין; ואם אכן יעמדו על בקשה זו, ייקבע דיון קד"ם שבו יפורטו כל הסוגיות שעליהן תתבקש התייחסות הצדדים.

אני נותן בזה ארכה אחרונה לצדדים עד ליום 21.9.14 לנסות להגיע להסכמה על בסיס הצעת הפשרה הדיונית מיום 24.4.14, ועד למועד האמור יודיעו את עמדתם הסופית – לפשרה או לדיון עקרוני.

לעיון ביום 26.6.14.