הפניקס חברה לביטוח בע " מ ואח' נ' השביל הירוק בע"מ ואח' - פסקדין

פסק דין

לפני תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת 2 אשר בוטח באמצעות התובעת 1.

בכתב התביעה טענו התובעות, כי ביום 3.11.10 בבוקר החנתה התובעת 2 את רכבה בחנייה מוסדרת כדין ברחוב הדסה בתל אביב. לאחר שסיימה התובעת 2 את יום עבודתה היא הגיעה אל הרכב והבחינה כי על מכסה המנוע וצמוד לחזיתו יש גזם עצים (ענפים ועלים) ושקיות מלאות בגזם שככל הנראה נערמו על ידי עובדי הנתבעת 1. לרכב נגרמו נזקים כמפורט בחוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה. סכום התביעה עמד על סך של 5,617 ₪.

הנתבעת 1 טענה כי פרטי האירוע המפורטים בכתב התביעה אינם נכונים. לדבריה נתבעת 1 אוספת ענפים דקים ועלים לשקיות אשר אינן נוטות לזוז ממקומן ואינן יכולות לגרום לנזק הנטען. ככל שקיים נזק הרי שהוא אינו קשור לאירוע נושא התביעה, ולחילופין, הוא נגרם כתוצאה מכך שהתובעת נסעה עם רכבה לתוך ערימת השקיות ופגעה בה ומכאן שהיא אחראית לנזק שנתבע.

הנתבעת 2 טענה כי אין לתובעת כל עילה כנגדה שכן האחריות לאירוע הנטען והמוכחש כשלעצמו מוטלת אם בכלל על הנתבעת 1 אשר ביצעה את העבודות הנטענות. מאחר שהתובעת יודעת את זהות מבצע העבודות הרי שדינה של התביעה כנגדה להדחות.

בדיון שהתקיים לפני שמעתי את עדויותיהם של התובעת 2 ושל מר ארנון רגב מנהל הפרויקטים של נתבעת 1.

התובעת 2 אמרה כי היא החנתה את רכבה כמו בכל בוקר והלכה לעבודתה. כשהיא חזרה בשעה 15:10 היא ראתה חלקי עצים הנוגעים בטמבון הרכב ושקיות מלאות גיזום על חלקו הקדמי. לאחר שהיא פינתה את האמור, היא גילתה שהפגוש של הרכב שרוט ושבור. היא פנתה טלפונית למוקד 106 של נתבעת 2 ודיווחה על כך. לדבריה בעת שהיא הגיעה בבוקר למקום לא היו הגזם והשקיות. היא הפנתה במהלך עדותה לתמונות שצולמו על ידה בהן רואים בבירור שקיות כשהן צמודות ומונחות על רכבה.

מר ארנון רגב המשמש כמנהל הפרויקטים של נתבעת 1 אישר כי במקום האירוע בוצעו העבודות על ידי הנתבעת 1 עבור הנתבעת 2. הוא אישר שהשקיות המופיעות בתמונות שצולמו על ידי התובעת 2 הינו שקיות בהן משתמשת הנתבעת 1. לדבריו הוא היה שם במועד שבו התחילו עובדי הנתבעת 1 בעבודתם וכי הוא עזב את המקום לאחר כשעה ומחצה. הוא אמר כי הוא עצמו לא ראה את נפילת השקיות אולם שקיות עם עלים וענפים קטנים לא יכולים לגרום לנזק הנטען, אלא אם כן הרכב התנגש בהן. עוד התברר מעדותו כי במקום עבדו כ - 3 - 4 אנשים.

במהלך הדיון טען ב"כ הנתבעת 2 כי בהתאם להסכם הקיים בין הנתבעת 1 לנתבעת 2, הראשונה אחראית לכל נזק שנגרם כתוצאה מפעולתה. ההסכם עצמו לא צורף לכתב ההגנה.

ב"כ הנתבעת 1 לא הסכימה לטענה זו ואמרה כי ככל שיתברר שנגרם לתובעות נזק בנסיבות המתוארת בכתב התביעה, הרי שהאחריות מוטלת על הנתבעת 1 וכי יש לבדוק את תוכן ההסכם בין הנתבעות.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את העדויות ואת טיעוני ב"כ הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה כנגד שתי הנתבעות.

מעדותה של התובעת 2 שוכנעתי כי בהגיעה למקום בבוקר לא היו בו שקיות וגזם וכי הנזק נתגלה לה לראשונה רק לאחר שהגיעה למקום בתום יום עבודתה. בנסיבות אלה הדעת נותנת כי הנזק נגרם בשל העבודות שבצעה הנתבעת 1 ובשל הנחת הגזם והשקיות העמוסות בצמוד ועל רכבה של התובעת 2. מכל מקום הנטל להוכיח אחרת מוטל על הנתבעת 1. בנטל זה היא לא עמדה.

עד הנתבעת 1 הודה כי במקום האירוע עבדו עובדים נוספים של הנתבעת 1, וכי הוא עצמו לא ראה את האירוע. העובדים הנוספים של הנתבעת 1 אשר היו במקום לא זומנו למסירת עדות ולפיכך ההימנעות מזימונם פועלת לחובת הנתבעת 1. אציין כי כל דבריו של עד הנתבעת 1 באשר לאי ייתכנות של הנזק הינה עדות סברה בלבד שאינני מקבלה.

לאור האמור אני קובע כי על הנתבעת 1 לפצות את התובעות בגין נזקיהן.

באשר לנתבעת 2, מעדותו של עד הנתבעת 1 עולה כי העבודות שביצעה הנתבעת 1 היו עבור הנתבעת 2. הנתבעת 2 לא הגישה הודעת צד ג' כנגד הנתבעת 1. מאחר שההסכם בין שתי הנתבעות לא צורף לכתב ההגנה וכן לא הוצג לבית המשפט במלואו ומאחר שהנתבעת 1 דחתה את טענת הנתבעת 2 כי האחריות מוטלת עליה, וכן בהיותה של הנתבעת 1 פועלת בשליחותה של הנתבעת 2 , הרי שהנתבעת 2 חבה באחריות לפעולות אותן ביצעה הנתבעת 1. ראה לעניין זה סעיף 14 לפקודת הנזיקין.

סוף דבר, הנתבעת 2 אחראית ביחד עם נתבעת 1 לפצות את התובעות בגין נזקיהן.

התובעת 1 פיצתה את התובעת 2 בתשלום הסך של 1,918 ₪ וזאת ביום 6.2.11, וכן נשאה בתשלום שכ"ט שמאי בסך 400 ₪. אשר על כן הנתבעות ביחד ולחוד תשלמנה לתובעת 1 את הסכום האמור בתוספת הצמדה וריבית כדין מיום ביצוע התשלום על ידה ועד התשלום המלא בפועל.

התובעת 2 נשאה בהפסד השתתפות עצמית על סך של 2,333 ₪. אשר על כן הנתבעות ביחד ולחוד תשלמנה לתובעת את הסכום האמור בתוספת הצמדה וריבית כדין מיום 6.2.11 ועד לתשלום בפועל.

באשר להפסד הנחת העדר תביעות, מדובר בנזק שטרם התגבש במועד התביעה ולפיכך ניתן בזה היתר לפיצול סעדים. ככל שהתובעת נשאה בהפסד זה בפועל תוכל לפנות בתביעה נוספת לנתבעות.

הנתבעות ביחד ולחוד ישלמו לתובעות הוצאות משפט – לתובעת 1 אגרת ביהמ"ש ששולמה, ושכ"ט עו"ד בסך של 1,800 ₪. לתובעת 2 הוצאות משפט בסך 500 ₪. הסכומים כולם ישולמו בתוך 30 יום.