הפניקס חברה לביטוח בעמ נ' ביאן ואח' - פסקדין

פסק דין

תביעת שיבוב בגין נזק רכוש.

ב"כ הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש ליתן פסק דין על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984 על בסיס החומר הקיים בתיק, ולאחר שנשמעו הנהגים המעורבים.

1.הנהג ברכב התובעת (להלן ולשם הנוחות: "התובע") טוען כי נסע בכביש שנמצא באזור התעשייה בעכו. בשלב מסוים עצר הרכב שלפניו, ולכן הוא האט את מהירות נסיעתו עד למצב של עצירה. זמן קצר לאחר מכן הרגיש חבטה חזקה מאחור, והתברר כי הנתבע מס' 2 שנהג ברכב מאחוריו פגע בו מאחור.

2.הנתבע מס' 2 אינו מכחיש כי פגע מאחור ברכב התובע, ואולם הוא טוען כי רכב התובע עמד בנתיב השתלבות (במרחק של כ - 120 מ' לאחר עיקול ממנו הגיע הנתבע).

הנתבע שנסע בנתיב ההשתלבות, ראה כי התובע עומד במקום, ניסה להשתלב שמאלה לתוך הכביש הראשי, אך מאחר והגיע רכב שלא אפשר לו להשתלב, נאלץ לחזור לנתיב שבו עמד התובע ופגע בו מאחור.

בנוסף טוען הנתבע מס' 2 כי ראה שהתובע דיבר בטלפון בתוך הרכב.

אשר על כן טוען הנתבע כי התובע עמד במקום אסור לעמידה וגרם להפרעה בתנועה.

3.שמאי מטעם התובעת אשר ביטחה את רכב התובע בביטוח מקיף בדק את הרכב וקבע כי נגרם לו נזק בשיעור של כ - 23,000 ₪.

מאחר ושוויו על פי המחירון עמד במועד הרלוונטי על סך של 37,000 ₪, נקבע בחוות הדעת כי אין אפשרות חוקית וכדאיות כלכלית לתיקון המכונית ועל כן הכריז על הרכב כעל אבדן כללי.

שווי הרכב, לאחר קיזוז ק"מ גבוה, ובניכוי שרידים הוערך על ידי השמאי בסך של 31,915 ₪, וסכום זה שולם למבוטח על ידי התובעת.

4.מעבר לטענות בענין החבות מעלה הנתבע 2 טענות גם בנוגע לנזק.

נטען על ידו כי השמאי הפריז מאוד בהערכת הנזק, וכי לא היה מקום להשבתת הרכב אלא ניתן היה לתקנו במחיר נמוך בהרבה מההערכה.

כן הוא טוען כי בסמוך לאחר התאונה הגיע למקום בעליו של הרכב (מעבידו של התובע) והציע לו לשלם 20,000 ₪ ולקחת את הרכב, ברם בשל חיסרון כיס סירב לכך הנתבע.

4.לאחר ששמעתי את עדות הנהגים ועיינתי בכל החומר שהוגש ובכלל זה דו"ח שמאי, תמונות הרכב שצולמו בסמוך לאחר התאונה, טופס ההודעה לחב' הביטוח, הנני מחייבת את הנתבע מס' 2 לשלם לתובעת סך של 24,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 2,800 ש"ח.

הסכום ישולם ב - 20 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.12.11 ובכל 1 לחודש שלאחריו. במידה ואחד התשלומים לא ישולם במועד (איחור של עד 7 ימים לא ייחשב הפרה) יעמוד לפירעון מיידי מלוא הסכום שנפסק).

התובעת תשלם לעד שהתייצב לדיון היום סך של 200 ₪.

סכום זה יושב לתובעת על ידי הנתבע מס' 2 ויצטרף לסכום שנפסק לעיל.

מעבר לכך יישא כל צד בהוצאותיו.

התביעה כנגד הנתבע 1 נידחת.