הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' קלבנר - פסקדין

פסק דין

בפני שתי תביעות שהדיון בהן אוחד, לתשלום פיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב תאונת דרכים מיום 25.7.07 בה היו מעורבים הרכב המבוטח אשר בו נהג מר משה שי, אחיו של המבוטח (להלן: "נהג הרכב המבוטח") ורכב נוסף, בו נהג הנתבע.

התביעה בת.א 753/08 הינה תביעת שיבוב לתשלום דמי הנזק אשר שילמה התובעת (להלן:"המבטחת") לבעל הרכב המבוטח בעקבות התאונה.

התביעה בת.א 813/08 הוגשה על ידי המבוטח בגין נזקים ישירים בהם נשא כתוצאה מהתאונה לתשלום דמי השתתפות עצמית לנזק ולירידת ערך, כינון נזק, הפסד הנחת היעדר תביעות עבור 3 שנים ועוגמת נפש.

אין מחלוקת בין הצדדים כי רכב הנתבע פגע ברכב המבוטח מאחור בצומת מרומזר. המחלוקת בין הצדדים נעוצה באופן קרות התאונה.

לגרסת התובעים, התאונה אירעה עת נהג הרכב המבוטח הגיע לצומת מרומזר, עצר במופע רמזור אדום, כאשר לפתע הגיח מאחור רכב הנהוג על ידי הנתבע ופגע בו.

לגרסת הנתבע, הגיע לצומת כאשר מופע הרמזור היה ירוק מלא ולפתע נהג הרכב המבוטח עצר נסיעתו ללא כל סיבה וגרם להתנגשות רכב הנתבע ברכב המבוטח.

שמעתי את עדותם של שני הנהגים המעורבים בתאונה ואלו נחקרו בחקירה נגדית.

נהג הרכב המבוטח העיד, כי לאחר שחלף על פני הצומת הקודמת לצומת בה אירעה התאונה הבחין כי מופע הרמזור התחלף לאדום ועל כן התקרב בנסיעה לכיוון הצומת, האט את נסיעתו ובהיותו בעצירה מוחלטת, כאשר לא היו רכבים לפניו פגע בו הנתבע מאחור. כן לעדותו, מספר שניות לאחר שעצר את רכבו שמע את חריקת הבלמים של רכב הנתבע ואז אירעה הפגיעה.

מנגד, מסר הנתבע בעדותו, כי נסע במהירות של כ-60 קמ"ש וכי כאשר הבחין כי נהג הרכב המבוטח בולם בפתאומיות את הרכב המבוטח במופע רמזור ירוק, המרחק בין הרכבים היה כ-60 עד 80 מטר וכי מרגע שבלם את רכבו ועד הפגיעה ברכב המבוטח עבר מטרים בודדים.

ב"כ המבטחת טען בסיכומיו, כי עדות נהג הרכב המבוטח לא נסתרה וכי טענת ההגנה שהועלתה על ידי הנתבע לפיה נהג הרכב המבוטח עצר במופע רמזור ירוק לא הוכחה על ידו. מה גם שהנתבע לא הביא למתן עדות את העד אשר תצהירו צורף לכתב ההגנה ואשר לטענתו יכול לתמוך בגרסתו ועובדה זו צריכה להיזקף לחובתו של הנתבע.

לטענתו, הפגיעה אירעה בשל רשלנות הנתבע באי שמירת מרחק כדין וזאת בניגוד לתקנות התעבורה.

ב"כ המבוטח הצטרף לטענות שפורטו בסיכומי ב"כ המבטחת והוסיף כי אין לייחס לנהג הרכב המבוטח כל רשלנות תורמת לקרות התאונה הואיל ומדובר בפגיעה מאחור בשל אי שמירת מרחק כאשר הרכב המבוטח היה הראשון בצומת.

ב"כ הנתבע בשתי התביעות, טען בסיכומיו כי הנתבע העיד במהימנות וללא סתירות ומשכך יש לקבל עדותו. כן נטען, כי נהג הרכב המבוטח נהג באופן רשלני, בחוסר תשומת לב לתנועה ולרמזורים וסיכן את הנתבע בכך שעצר נסיעתו במופע רמזור ירוק.

לעניין אי העדת העד מטעמו, נטען כי העד עזב את גבולות הארץ ולכן לא ניתן היה לזמנו לדיון ומשכך לא ניתן לייחס לנתבע כל הימנעות מהעדת העד.

באשר לתביעת המבוטח, נטען כי המבוטח לא הוכיח את ראש הנזק של הפסד הנחת היעדר תביעות.

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים והתרשמתי מעדותם ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים המצורפים להם ובסיכומי ב"כ הצדדים, אני קובע כי כפות המאזניים נוטות באופן ברור לצד גרסת התובעים, ועל כן יש להעדיפה על פני גרסתו של הנתבע.

בפני בית המשפט עמדו עדויות שני הנהגים המעורבים. העד מטעם הנתבע לא הובא למתן עדות. במצב דברים זה, היה על בית המשפט לבחון היטב את העדויות שהובאו בפניו.

ב"כ הנתבע מפרט בסיכומיו סתירות לכאורה שהתגלו לפי הנטען בעדותו של נהג הרכב המבוטח. בחנתי טענות אלו ולא מצאתי כי אכן נפלו בעדותו סתירות מהותיות, אשר רלבנטיות להכרעה בסוגיה המרכזית השנויה במחלוקת, היינו – האם עצר רכבו לנוכח מופע אור אדום ברמזור או שמא התבלבל ועצר הרכב על אף שהרמזור היה ירוק. בחינת עדותם של שני הנהגים מעלה, כי אין מדובר במקרה שבו ניתן לקבוע, מתוך העדות עצמה, שמדובר בעדות שקרית ובלתי נכונה. הרושם המתקבל הוא, כי כל אחד מהעדים מתאר את נסיבות המקרה לפי מיטב זכרונו והבנתו את הסיטואציה באותם רגעים. נהג הרכב המבוטח עצר את רכבו שכן לפי הבנתו, באותו רגע, הרמזור התחלף לאדום, ועל כן היה עליו לעצור רכבו. הנתבע, מאידך, המשיך בנסיעה לכיוון הצומת, כאשר חשב שהרמזור ממשיך להיות ירוק, והופתע מכך שהרכב שלפניו החל לעצור.

ההכרעה בין הגרסאות המנוגדות לא תהיה, אפוא, על יסוד הקביעה כי מי מהעדים דובר אמת או שקר, אלא על יסוד התרשמות בית המשפט מנסיבות המקרה, אופן התרחשות התאונה, מיקום הפגיעה והנזקים שנגרמו, כאשר במסגרת זו, יש בידי בית המשפט לבחון ולהעריך את התיאור שניתן על ידי כל אחד מהעדים, לנוכח התרשמותו מעדותם.