הע"ז 61193-01-13.19 נובמבר 2014 - פסקדין

1. בתום פרשת התביעה טען ב"כ הנאשמים כי אין להשיב לאשמה שעה שאין בראיות המאשימה להוכיח ולו לכאורה את האשמה המיוחסת לנאשמים.

כתב האישום מייחס לנאשמים עבירת העסקת עובדת זרה בעבודות משק בית וניקיון ללא היתר כדין , בניגוד להוראות סעיף 2(א)(2) לחוק עובדים זרים, התשנ"א- 1991.

תמצית טענות הנאשמים:

2. בניגוד להוראות הדין נכנסו מפקחי המאשימה לבית הנאשמים , ללא צו בית משפט וללא הסכמתם ונוכחותם . המפקחים צילמו מתוך הבית, ממפתן הבית ובחצר הפרטית המקיפה את הבית, "ראיות" לכאורה אשר על בסיסם נטען כי העובדת הזרה עסקה בעבודות ניקיון בבית הנאשמים.

3. למעט "ראיות" אלה מפקחי המאשימה לא זכרו דבר בקשר למקרה נשוא כתב האישום , לא ביצעו תשאול עם העובדת לגבי מעסיקיה והגישו כתב אישום על זיכרון ארעי המורכב מאדני שווא .

4. משלא נגבתה עדות העובדת הזרה בין באמצעות עדות מוקדמת ובין בכל דרך אחרת ,ולא נגבתה עדות בעניין הקשר בין הנאשם 2 לבין העובדת הזרה, עובדה זו אינה מאפשרת הרשעת הנאשמים בכלל ונאשם 2 בפרט.

5. הראיות נלקחו בניגוד לדין על כן עליהן להיפסל .בנוסף, המפקחים מטעם המאשימה לא זוכרים דבר אודות המקרה בעוד המאשימה לא הציגה מערכת ראיות ראשונית ובסיסית להוכחת אשמת הנאשמים. לפיכך , ברור ונהיר כי אין בידי המאשימה ראיות שהושגו כדין ולאחר שעדיה נחקרו והדברים הובררו ,עולה כי אין על הנאשמים להשיב לאשמה.

6. במעשיהם הפרו המפקחים את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו , זכויות הפרט וגם את הוראות סעיף 13 לחוק הכניסה לישראל , תשי"ב- 1951. מכאן שיש לפסול את הראיות ולזכות את הנאשמים מהעבירות המיוחסות להם בכתב האישום.

7.בנסיבות בהם הכניסה לבית והצילומים בבית ובחצר הם אלה אשר למעשה היוו את הראיות היחידות המוצגות והינן בבחינת החוט המקשר של עבודת העובדת הזרה בבית ברח' אופיר 20, אין בפני בית הדין כל ראיה על מנת להוכיח את כתב האישום.

8.הפגיעה בפרטיות הנאשמים ובקניינם הינה בלתי נסבלת ונעשתה תוך הפרה בוטה של סמכויות המפקחים אשר פעלו בשררה והפגינו התנהגות בלתי מרוסנת. פעולות אלה הובילו להשגת ראיות הנוגדות הוראת חוק מפורשת וזכויות יסוד מוגנות.