הע"ז 48862-07-10 מדינת ישראל נ' א' - פסקדין

1.הנאשם הורשע בעבירה של העסקת עובדת ללא היתר כדין, ללא חוזה עבודה כדין וללא ביטוח רפואי, בניגוד לסעיפים 2(א)(1), 2(א)(2), 2(ב)(2) ו- 2ב(ב)(3) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן: "חוק עובדים זרים").

2.בדיון מיום 25.1.15 נשמעו טיעוני הצדדים לעניין העונש.

3.ב"כ המאשימה פירט כי הנאשם הורשע בביצוע 3 עבירות, העסקה של עובדת זרה, ללא היתר בניגוד לדין וכן העסקתה של העובדת ללא חוזה עבודה וללא הסדרת בטוח רפואי.

ב"כ המאשימה טען כי נפסק לא אחת שעבירה של העסקת עובדים זרים בניגוד לדין, הינה עבירה שהיא "מכת מדינה", עבירה שיש לה השלכות כלכליות וחברתיות רבות. העסקת עובדים זרים פוגעת בכלכלה הישראלית בכלל ובעובד הישראלי בפרט.

בנסיבות העסקה שהעסיק הנאשם את העובדת היתה פגיעה חברתית נוספת, שכן העובדת נכנסה לארץ לעבוד בענף הסיעוד, והעסקה של עובדים שנכנסו לארץ לעבוד בענף הסיעוד ונוטשים עבודתם על מנת לעבוד בעבודות משק בית, פוגעת גם במטופלים הסיעודיים שהעובדים נכנסו לארץ על מנת לסייע בידם.

עוד הוסיף כי העסקת עובד זר בעבודות משק בית ניתנת לביצוע על ידי כל אחד ואחד, בפרט על ידי עובדים ישראלים ותכלית ההעסקה של העובדת הזרה כאמור הינה תכלית כלכלית.

עוד הוסיף ב"כ המאשימה וטען כי על הנאשם הוטלו קנסות מנהליים בגין עבירות אותן ביצע. הנאשם בחר להגיש בקשה להישפט בגין העבירות, ניהל הליך מלא וממושך, תוך הגשת בקשות להגנה מן הצדק ושלא להשיב לאשמה, וככלל, עשה ככל שניתן על מנת למשוך את ההליך ולהאריכו.

לקולת הנאשם עומדת העובדה שהעבירות אותן ביצע נעשו בשנת 05 וכתב האישום בגינן הוגש כ-4.5 שנים מאוחר יותר.

בנסיבות העניין סברה המאשימה כי מתחם הענישה הראוי הוא בין פי אחד וחצי מהקנסות המנהליים שהוטלו על הנאשם, לבין פי ארבעה מהקנסות המנהליים שהוטלו על הנאשם.

בנסיבות אלו עתרה המאשימה לקנס שהוא כפל הקנסות המנהליים שהוטלו על הנאשם. בסה"כ הוטלו על הנאשם קנסות בסך 20,000ש"ח: 10000 ש"ח בגין העסקה ו-5000 ש"ח בגין כל אחת מהעבירות של העסקה ללא חוזה עבודה והעסקה ללא בטוח רפואי.

המאשימה עתרה לחייב את הנאשם לחתום על התחייבות להמנע מעבירה לתקופה של 3 שנים, בשיעור של גובה הקנס המקסימלי להעסקה של עובדים זרים, בסך של 58,400 ₪.