הע"ז 40379-05-11 - פסקדין

לפניי בקשת הנאשמת להורות על ביטול כתב האישום כנגדה, אשר מייחס לה עבירה לכאורה של העסקת עובד מאריתריאה שלא כדין בניגוד לחוק עובדים זרים (להלן – "החוק") וכן עבירות נוספות של העסקת עובד זר מבלי להתקשר עמו בחוזה, מבלי להסדיר לו ביטוח רפואי ומבלי למסור לו פרטים על משכורתו, והכל בניגוד להוראות החוק. יצוין, כי העבירות הנ"ל נעברו לכאורה בשלהי שנת 2008 (הביקורת של מפקחי המאשימה נערכה ביום 08.12.2008).

אקדים אחרית לראשית ואציין, כי לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין כתב האישום להתבטל, ואלו הם טעמיי.

טענות הצדדים

1. לטענת המבקשת, כתב האישום נוגד את התחייבות המדינה בבג"צ קו לעובד; העובדות המתוארות בו אינן מהוות עבירה; ולחילופין, דינו להתבטל מחמת הגנה מןהצדק, בשל השיהוי רב במסירת כתב האישום לידי הנאשמת.

2. בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום, הנאשמת ומי שהיה אז בן זוגה ניהלו עסק להספקת שירותי כוח אדם, וזאת עד לפרידתם בשנת 2011. ביום 11 ביוני 2012 עברה להתגורר באילת,וזאת בהתאם לתמצית רישום ממשרד הפנים שצורפה לבקשתה.

3. ביום 23.05.11 הוגש כנגדה כתב אישום ביחס לעבירות לכאורה משנת 2008, אלא שכתב האישום נמסר לידיה רק בתחילת חודש ינואר 2016, חמש שנים לאחר שהוגש לבית הדין.

4. בחודש ינואר 2011, התחייבה המדינה במסגרת דיון שהתקיים בבג"צ 6312/10 קו לעובד ואח' נ' המשלה ושר הפנים, שלא לאכוף איסור העסקת מסתננים מאריתריאה. לפיכך, טענה הנאשמת כי הואיל וכתב האישום הוגש לאחר מתן ההתחייבות ובניגוד אליה, דינו להתבטל. למען הסר ספק, מדובר על סעיף אישום אחד מבין הארבעה, הדן בהעסקה שלא כדין לכאורה.

5. עוד נטען, כי הואיל וחוק עובדים זרים אינו חל על העובד הזר, בהיותו מבקש מקלט, הרי שגם יתר סעיפי כתב האישום אינם חלים עליו ומכאן שהעובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה.

6. בנוסף, טענה כי הזמן שחלף ממועד ביצוע העבירה לכאורה ועד למועד המצאת כתב האישום עולה על 7 שנים, וזאת ללא כל צידוק, שעה שלא היתה כל מניעה מטעם המאשימה לבצע מסירה כדין לכתובתה הרשומה של הנאשמת במשרד הפנים.