הע"ז 32403-01-13 מדינת ישראל נ' דרורי גולן ואח' - פסקדין

1.הנאשמים הם בעל ואשה. ביום 21.6.16 הם הורשעו בהכרעת דין, שניתנה לאחר שנוהל משפט מלא, בהעסקת עובדת זרה שלא כדין וללא ביטוח רפואי - עבירות לפי סעיף 2(א)(2) ו- 2(ב)(3) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן: "חוק עובדים זרים"). 

2.בהכרעת הדין נקבע כדלקמן: הנאשמים העסיקו את העובדת במשך כשבועיים; היא עבדה כ"או פר", עם לינה בבית הנאשמים; העובדת הגיעה לארץ עם אשרת עבודה סיעודית; המטופל נפטר חודשים לפני המועד הרלוונטי לכתב האישום.

3.כן נקבע בהכרעת הדין כי המפקח מר שמש, אשר השתתף בביקורת מושא כתב האישום, הציע לנאשמת להודות בהעסקה ולשלם קנס בסך 5,000 ₪. מר שמש העיד כי השינוי במדיניות משרד התמ"ת (דאז) בעניין הגשת כתב אישום במקום קנס מנהלי במקרים מסוג זה, התרחש לאחר המקרה של נילי פריאל ברק, שאת מועדו לא זכר.

4.הביקורת מושא כתב האישום בוצעה ביום 19.8.2010. כתב אישום (יזום) הוגש בחודש ינואר 2013.

5.ביום 7.11.16 נשמעו טיעונים לעונש.

6.ב"כ המאשימה התייחסה לחומרת התופעה של העסקת עובדים זרים והגידול במספר העובדים המועסקים ללא היתר. כן התייחסה לנסיבות פרטניות הנוגעות לעובדת, אשר הגיעה לארץ עם אשרת עבודה כמטפלת סיעודית. כאשר הסתיימה עבודתה הסיעודית החלה לעבוד במשק בית, ואילולי הביקורת הייתה ממשיכה להיות מועסקת על-ידי הנאשמים.

ב"כ המאשימה הזכירה כי מדובר בעבירה כלכלית ודרך המלך היא הטלת קנס מרתיע וגבוה, עת מדובר בעבירות שהוכרו כ"מכת מדינה". העבירה בוצעה לפני תחולת תיקון 12 לחוק העונשין, התשל"ז-1997 (להלן: "חוק העונשין") אשר קבע ענישה מינימאלית של כפל קנס מנהלי. אולם, לדברי המאשימה, הפסיקה קבעה שאין לפסוק בעבירות מסוג זה פחות מכפל קנס.

ב"כ המאשימה ביקשה להטיל על הנאשמת קנס בסך 10,000 ₪ בגין העסקה שלא כדין ו-6,000 ₪ בגין העסקה ללא ביטוח רפואי. על הנאשם ביקשה ב"כ המאשימה כי יוטל קנס בסך 8,000 ₪ ו-4,000 ₪ בהתאמה. זאת, בנוסף להתחייבות להימנע מעבירה לפי חוק עובדים זרים.

7.ב"כ הנאשמים טען שמדובר בתקופת עבודה קצרה, שהתפרסה על פי כתב האישום על שבועיים ימים. לאור פרק הזמן המינימאלי ראוי שמתחם הענישה יהיה ברף התחתון ובנסיבות דומות נקבע מתחם בין 10,000 ₪ ל-20,000 ₪. מדובר בעבירה שאירעה לפני יותר מ-6 שנים וחלפו 2.5 שנים מאז ביצוע העבירה עד להגשת כתב האישום.