הע"ז 25821-12-15 - פסקדין

לפני בקשת המאשימה מיום 14.7.2016, לביטול פסק דין אשר ניתן ביום 13.7.2016.

בפסק הדין זוכו הנאשמים מן האישומים שיוחסו להם, בשל העדר התייצבות ב"כ המאשימה ועדיה לישיבת ההוכחות, בהתאם להוראות סעיפים 133 ו 94 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב- 1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי").

המאשימה טוענת, כי יש לבטל את החלטת בית הדין מיום 13.7.2016 המזכה את הנאשמים, מן הטעמים הבאים:

• ההחלטה ניתנה בשל אי התייצבותה לדיון אולם המאשימה לא זומנה כדין ולא ניתן לייחס לה ידיעה על מועד הדיון. המאשימה מטפלת בתיקים רבים וככלל מקבלת זימונים ממזכירות בית הדין לכל דיון ומזמנת את עדיה על פי הזימון. במקרה הנדון, המאשימה לא קיבלה זימון לדיון ממזכירות בית הדין ומועד הדיון נרשם רק על גבי בקשת הנאשמים לזימון עד.

• נבצר מב"כ המאשימה להגיע לדיון בשל מחלת ילד והדבר נמסר למזכירת בית הדין, כמו כן, נמסר כי המאשימה לא זומנה לדיון.

• הלכה היא, כי השימוש בסעיף 133 לחוק סדר הדין הפלילי יעשה בצמצום, נוכח העניין הציבורי באכיפה. בעניינם של הנאשמים מדובר בעבירות חמורות של העסקה שלא כדין והעסקה ללא ביטוח רפואי של עובדים זרים בניגוד להוראות חוק עובדים זרים, תשנ"א- 1991. אין זה צודק כי הנאשמים ייצאו נשכרים בנסיבות העניין.

• המאשימה ציינה, כי היא בוחנת אפשרות של הגשת ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, אך טרם הגשת הערעור רשאי בית הדין לעשות שימוש בסמכותו הטבועה לפי סעיף 75 לחוק בתי המשפט, התשמ"ד- 1948 (להלן: "חוק בתי המשפט") ולמנוע עיוות דין. כמו כן, נטען כי לבית דין סמכות לדון בבקשה מכוח סעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 81 (א) לחוק בתי המשפט והפסיקה.

• עוד נטען, כי אין לחייב את המאשימה בהוצאות שהרי לא התקיימו התנאים לפסיקת הוצאות בהתאם לסעיף 80 (א) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.