העתקת טבלה מהספר "מאה שנות כדורגל" אינה מהווה הפרת זכות יוצרים

לפני תביעה בגין הפרה נטענת של  זכות יוצרים.

1.       אלישע שוחט (להלן: " התובע"), עיתונאי והיסטוריון ספורט, כתב את הספר "100 שנות כדורגל" 2006 - 1906, המשתרע על פני 415 עמודים. ביום 14.5.07, פרסמו מעריב הוצאת מודיעין בע"מ, מר יואב גולן, עורך מדור הספורט, ומר דורון כהן, סגנו (להלן " הנתבעים"),  במוסף הספורט של עיתון "מעריב" את " טבלת ההופעות במשחקים בינארציים בקרב מאמני נבחרת הנוער" (להלן " הטבלה"). התובע טוען כי הטבלה  הועתקה (למעט הבדל שולי בודד) מעמ' 384 של ספרו (להלן " הטבלה המקורית") ויש בכך משום הפרת זכות היוצרים שלו בה.

2.       טענות התובע :

התובע טוען כי הוא עיתונאי והיסטוריון ספורט ידוע, מוכר ומוערך מזה שנים רבות וכי השקיע בכתיבת ספרו  שעות עבודה מרובות וממון- ערך ראיונות, ביקר בארכיונים ועיבד את החומר שנאסף. הספר כולל נתונים עובדתיים, מחקרים וסיפורים מנקודת מבטו ההיסטוריונית.

באשר לטבלה המקורית שנוצרה על ידו ונושאת את אופיו הייחודי, זו משקפת את שמות מאמני נבחרת הנוער ונתונים נוספים אודותיהם. בית המשפט התבקש לקבוע כי הועתקו חלקים ממשיים ומהותיים מיצירת התובע.

3.     התובע אף טען כי הנתבעים אינם יכולים ליהנות מהגנת "המפר התמים", שכן ידעו על הספר קודם שפרסמו את הטבלה.

4.     לשיטת התובע, במעשים ובמחדלים הנ"ל יש כדי להקים עילת תביעה בגין הפרת זכות יוצרים כלכלית ביצירה מכח ס' 3א לפקודת זכות יוצרים משנת 1929 (להלן " הפקודה"). עוד נטען כי הנתבעים במעשיהם הפרו זכות מוסרית ביצירה לפי ס' 4א(1) ו-4א(2) לפקודה.

5.     בהתאם לס' 3א לפקודה, עותר התובע לקבלת פיצוי סטטוטורי בגין הפרת זכות יוצרים; עוד עותר הוא לקבלת פיצוי בגין עוולות תיאור כוזב; גניבת עין; גזל מוניטין; רשלנות; התעשרות שלא כדין ועוגמת נפש.

6.    טענות הנתבעים:

הנתבעים טוענים כי הטבלה שפרסם התובע בספרו כוללת עובדות היסטוריות בלבד וכי אין בשמות מאמני נבחרת הנוער בישראל, ששמם הוזכר זה מכבר בעיתונות הספורט הארצית, ובמספר השערים שהובקעו בתקופתם, כל מימד של מקוריות ויצירתיות הראויים להגנת זכות יוצרים.

7.     לגרסת הנתבעים, לא העתיקו את הטבלה אלא נעזרו בסטטיסטיקן משה קשטן לקבלת הנתונים. שמו של קשטן אף צוין כמקור המידע בטיוטת הכתבה שנשלחה לפרסום. אי לכך, לכל היותר מדובר במפר עקיף, שלא התקיים בו יסוד הידיעה.

8.     לחלופין, טענו הנתבעים כי גם אם ייקבע שהטבלה הועתקה מספרו של התובע, הרי שלא הועתקו "עיקר היצירה או חלק ניכר ממנה"- בשל השוני המשמעותי בין הטבלאות. הטבלה המקורית כוללת 6 קטגוריות שונות ומתייחסת ל- 19 מאמנים, בעוד שהטבלה, המהוה חלק מכתבה גדולה יותר,  מתייחסת ל10 מאמנים בלבד, כוללת קטגוריה אחת הדומה לטבלה  המקורית, וטור נוסף, שלא הופיע בה (שנות הכהונה). עוד טענו הנתבעים כי גם באופן ויזואלי, צורת הטבלאות שונה וכך אף הכותרת בהן הוכתרו. 

9.     לשיטתם, משקיים שוני ניכר בין הטבלאות, בית המשפט מתבקש לקבוע כי הטבלה הינה "יצירה חדשה" שאינה זהה לטבלה המקורית ולכן אינה מהווה הפרת זכות יוצרים.

10.   לחלופי חלופין, נטען כי יש לראות את ספרו של התובע בכללותו כיצירה אחת ולא כל טבלה וטבלה בו כיצירה נפרדת.

11.   הנתבעים טענו בנוסף כי התביעה עוסקת בזוטי דברים בהתאם לס' 4 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש).  בנסיבות העניין, בו ספרו עב הכרס של התובע כולל למעלה מ- 400 עמודים, המסקרים בהרחבה את כל תחומי הכדורגל הישראלי, כשמנגד הרשימה שפורסמה במעריב סוקרת  ב -10 שורות בלבד את שיאני ההופעות של מאמני הנוער, מדובר בפגיעה זניחה ומזערית, שעל פי מבחן האדם הסביר אינה מקימה עילת תביעה.

12.   באשר לגובה הפיצוי, ככל שייקבע כי הפרו את זכות היוצרים של התובע, טענו הנתבעים כי התובע לא הוכיח נזק או זכות לפיצוי בסך 247,000 ש"ח כפי שתבע, ולכל היותר יש לקבוע את הפיצוי הסטטוטורי העומד על 10,000 ש"ח ל- 20,000 ש"ח.

13.  דיון

התשתית הנורמטיבית לדיון הינה חוק זכות יוצרים, 1911 (להלן: "ה חוק") והפקודה.       ס' 35(1) לחוק מגדיר: "יצירה ספרותית" כוללת מפות, תרשימים, תכניות, טבלאות וליקוטים". בס' 7ב לפקודה נקבעו הנושאים שאינם מוגנים בזכות יוצרים:

"על אף האמור בסעיף 1 לחוק זכות יוצרים, לא תהא קיימת זכות יוצרים בכל אחד מאלה: