הערבות שניתנה לטובת חשבון פרטי חולטה לטובת חשבון החברה - הבנק ישיב את הכספים - פסקדין

לפני תובענה להשבת סכום ששולם לבנק נערב לאחר חילוט ערבות בנקאית אוטונומית.

רקע כללי ועובדות מוסכמות -

1. בתאריך 6/1/2000 התובעת, הגב' רחל נוימן (להלן: " התובעת") חתמה על ערבות בנקאית שהופקה על ידי בנק הפועלים בע"מ (להלן: " בנק הפועלים") וזאת עד סכום של 90,000 ש"ח (להלן: " כתב הערבות") לטובת חשבון מס' 42147/97 (להלן: " החשבון הפרטי") אשר נוהל על ידי בעלה לשעבר, מר אברהם נוימן (להלן: " אברהם") בבנק לאומי לישראל בע"מ סניף קרית טבעון (להלן: " הבנק").
2. בנוסף לחשבון הפרטי של אברהם, התנהל באותה העת בבנק גם חשבון עסקי של חברת רן אופסט בע"מ (להלן: " החברה"), אשר היתה בבעלות אברהם ואילן רוט (להלן: " אילן"). מספרו של חשבון זה היה 136300/14 (להלן: " חשבון החברה") ואברהם ואילן היו ערבים אישית לחשבון החברה (להלן: " הערבות האישית").
3. במחצית שנת 2002 חשבון החברה היה ביתרת חובה של כ-770,000 ש"ח. החשבון הפרטי של אברהם היה באותה העת ביתרת זכות בסך 38.36 ש"ח.
4. ביום 12/6/2002 פנה הבנק לבנק הפועלים ודרש ממנו את כספי הערבות. ביום 21/6/2002 בנק הפועלים העביר לבנק 90,000 ש"ח. הבנק העביר את הכספים שהתקבלו לחשבון הפרטי של אברהם ויומיים אחרי כן (ביום 23/6/2002) משך הבנק את הכספים מהחשבון הפרטי והעבירם לחשבון החברה.

המחלוקת בין הצדדים -

5. התובעת טוענת כי יש לחייב את הבנק להשיב את כספי כתב הערבות שחולטו הואיל וכתב הערבות חולט שלא כדין. לטענתה הערבות ניתנה רק בהתייחס לחשבונו הפרטי של אברהם ולא לחשבון החברה, ואסור היה לבנק לחלט את הערבות שעה שבחשבון הפרטי לא היתה יתרת חובה. 
6. הבנק טוען מנגד, כי חילוט כתב הערבות נעשה כדין, וזאת למרות שחשבונו הפרטי של אברהם היה ביתרת זכות באותו המועד. לטענת הבנק, אברהם חתם על כתב ערבות אישית לטובת חשבון החברה, לפיה הבנק רשאי לחייב את חשבונו הפרטי בגין כל חוב, לרבות לקזז מחשבונו הפרטי של אברהם כנגד חובות בחשבון החברה - וכך נעשה במקרה זה. הבנק מוסיף וטוען, כי התובעת הסכימה לערוב לטובת החברה וכי ניתן ללמוד על כך לאור העובדה שתוקפה של הערבות הוארך.
7. בנוסף, טוען הבנק כי יש לדחות את התביעה כנגדו מחמת שיהוי ומניעות הואיל והתובעת לא העלתה טענותיה בסמוך למועד חילוט הערבות.
8. לגבי טענת השיהוי משיבה התובעת וטוענת שכאשר נודע לה שכתב הערבות עומד להיות מחולט לטובת חשבון החברה, היא פנתה לסניף בנק הפועלים וביקשה כי בנק הפועלים ימנע את חילוט כתב הערבות, אך למרות זאת כתב הערבות חולט. התובעת מוסיפה וטוענת כי במועדים הרלבנטיים לא ידעה כיצד עליה לפעול ולמי עליה לפנות ומסיבות אלו ואחרות, לא פנתה מיידית אל הבנק לגבי החילוט.
9. הבנק אף הגיש הודעת צד שלישי כנגד החברה, אברהם ואילן, הואיל ולטענתו אברהם ואילן לא העלו כל טענה כנגד חילוט הערבות ובכך הטעו את הבנק ויצרו כלפיו מצג שווא. הבנק מוסיף, כי בהסתמך על כספי כתב הערבות הוא הגיע עם השניים להסדר לעניין חובה של החברה ומחל לה על חלק ניכר מהחוב שהיה קיים באותה העת, ובכך שינה מצבו לרעה.
10. החברה לא הגישה כתב הגנה והיא למעשה אינה קיימת עוד.

אברהם ואילן דוחים את הטענות שמופנות כלפיהם.

מסכת הראיות -

11. התובעת העידה מטעם עצמה (לגבי תצהירה " ת/1 ").
12. מטעם הבנק העידה הגב' עירית פטרנק, אשר שימשה כמנהלת המחלקה העיסקית בסניף הרלבנטי בבנק (להלן: " פטרנק", לגבי תצהירה " נ/1 ") ומר יוסי גלעד, ששימש כמנהל סניף הבנק (להלן: " גלעד", לגבי תצהירו " נ/2 ").
13. בנוסף, הצדדים הסכימו כי עדותה של הגב' שולי ששון, מי ששימשה כמנהלת סניף הבנק בתקופה הרלוונטית לתובענה, לא תישמע וזאת בכפוף לכך שהמסמכים אליהם מתייחסת ששון בתצהירה יצורפו לתיק בית המשפט.
14. כמו כן, הצדדים הסכימו כי עדותו של אברהם תישמע, למרות שלא הוגש מטעמו תצהיר עדות ראשית - ועדותו נשמעה בחקירה ראשית בבית המשפט. אילן לא העיד.