העליון: העיתון הרוסי "מיג" יפצה את ההוצאה לאור "מיג" בגין הפרת סימן מסחר

השופט ס' ג'ובראן:

           האם הפרו המערערים סימן מסחר רשום של המשיבים? האם עוולו המערערים בגניבת עין? אלו השאלות העיקריות הדורשות הכרעה בערעור ובערעור שכנגד שלפנינו.

הרקע

1.        בשנת 1996 יסדו המשיבים שותפות בשם: "מיג פרסום הוצאה לאור" (להלן: מיג). מאותו המועד, עוסקת מיג בהוצאה לאור של דברי דפוס, לרבות עיתונים בשפה הרוסית המיועדים לקהל דוברי הרוסית בארץ.

2.        במהלך שנת 1996 הוסיפו המשיבים לסימן שלהם על גבי המוצרים המקוריים, אלמנט גרפי ייחודי ובולט: שעון עם מחוגים וספרות שמוסתר קלות מאחורי המילה "מיג". עמדת המשיבים היא, כי סימנים אלה יוצרים זיקה וייחוד למוצרים המקוריים שלהם ומבחינים אותם ממוצרים אחרים.

3.        המערערת מס' 1, מיגדור בע"מ (להלן: מיגדור או המערערת) נוסדה כ- 4 שנים לאחר שהמשיבים החליטו להשתמש לראשונה בשם המסחרי "מיג". המערער מס' 2, אולג רבינוביץ (להלן: רבינוביץ) הוא מנהל ובעל מניות יחיד במיגדור.

4.        המערערים החלו בשנת 2000 בהוצאה לאור של עיתונים הנושאים אף הם את השם המסחרי "מיג".

5.        המשיבים הגישו, ביום 12.6.2000, בקשה לסימן מסחר רשום. בבקשתם תוארה פעילותם, כדלקמן:

"דברי דפוס, ירחונים, צילומים ותמונות, כריכות לספרים ולדברי דפוס, נייר מכתבים, חומר לימודים, חומר להרצאות ולהנחיות, מוצרי נייר לרבות אלבומים, אטלסים, פנקסים, לוחות שנה, מעטפות, מפות, גלויות ופוסטרים, כרטיסים מסוגים שונים, ספרונים וחוברות, ספרי קומיקס, תרשימים ודיאגראמות, טפסים, עיתונים, עלוני חדשות, חומר פרסום מודפס וספרי גזירי עיתונים...".

6.        הבקשה לסימן מסחר מטעם המשיבים פורסמה ביום 31.5.2001 ונרשמה בפנקס סימני המסחר ביום 5.9.2001.

7.        רשם סימני המסחר קבע בסעיף 34, בעמוד 11 להחלטתו מיום 16.5.2005 "בסיבוב הראשון" בין הצדדים, כי:

"בהוכחת השימוש על ידי בעלי הסימן נובע, שאין ברישום המאוחר של הסימן, אף אם נעשה בסמוך למועד הקמת חברת מבקשת המחיקה ותחילת פעילותה, בכדי לשלול את תום ליבם של בעלי הסימן [המשיבים]. בעלי הסימן נהגו בתום לב וכפי שכל אדם סביר אחר היה נוהג. הם השתמשו בסימן בלתי רשום כ- 4 שנים וכאשר ראו מישהו אחר משתמש בסימן שלהם, מייד וללא שיהוי פעלו לרשמו כדין אצל רשם סימני המסחר".       

8.        רשם סימני המסחר (להלן: הרשם) תיאר את עיסוקם של המשיבים כך:

"בעלי הסימן עושים שימוש בסימן, מייצרים ומשווקים מוצריהם תחת הסימן החל משנת 1996. כ-4 שנים לפני תחילת פעילות מבקשת המחיקה. המדובר בשבועונים פרסומיים מקומיים בשפה הרוסית וכן מוצרי דפוס ונייר שאינם מקומונים כדוגמת ספרי לימוד, לוחות שנה, מנשרים של מפלגות, כרטיסי ביקור וחשבוניות. כמו כן מספקים הם תחת הסימן שירותי פרסום, שירותי הוצאה לאור בשפה הרוסית ושירותי עיצוב וגרפיקה."

9.        המערערים קיבלו היתר להוצאת עיתון ביום 13.6.2000.

10.      ביום 13.7.2000, פנו המשיבים למערערים לראשונה וביקשו מהם לחדול מכל שימוש בשם המסחרי "מיג". לטענתם, עיתונם של המערערים מפר את זכויותיהם הן על-ידי שימוש בסימן "מיג" בשפה הרוסית בלוגו באותו גודל של אותיות ובאותה הצורה, גוון ופונט, אשר דומים לסימן הרשום של המשיבים, והן באלמנט הגרפי המקורי, קרי: שעון המעוצב בצורה דומה מאוד לשעון המופיע לצד הסימן הרשום. שני הסימנים הללו מופיעים על שער כתב העת של המערערים. לטענתם, דבר זה מטעה את הקורא הסביר, העלול להתבלבל ולקנות ו/או לבקש את המוצרים המפרים בסוברו בטעות, כי הוא מקבל מוצרים מקוריים או מוצרים הקשורים למוצרים המקוריים. העיתונים נושאים את השם "מיג" ופונים לאותו קהל יעד מוגדר ומצומצם, קרי: דוברי השפה הרוסית בארץ. קהל יעד זה אינו כה נרחב שיכול להכיל ולהפיץ בקרבו שני עיתונים בשם "מיג".

11.      כשנודע למערערים דבר רישום סימן המסחר של המשיבים, הגישו המערערים, ביום 13.12.2001, בקשה ראשונה למחיקתו, אולם רשם סימני המסחר דחה את הבקשה בקובעו, כי צריך לעבור יותר זמן, על-מנת שניתן יהיה להתייחס לשאלה האם המשיבים עושים שימוש במותג למטרות עיתונות, אם לאו.  

12.      ביום 29.6.2005 הגישו המערערים בקשה למחיקת רישום סימן המסחר של המשיבים מפנקס סימני המסחר וזאת מחמת היעדר שימוש.

13.      רשם סימני המסחר קיבל, ביום 17.7.2007, את בקשת המערערים וביטל את הסימן הרשום "מיג" שהיה של המשיבים, וזאת בשל אי שימוש בו בטובין מסוג "עיתונות" ו-"עלוני חדשות" ומשכך הורה על מחיקת הפריטים: "עיתונים, עלוני חדשות וירחונים" מפירוט הסחורות של הסימן.