העליון דחה ערעורו של מבוקש בארה"ב בגין הונאה והוא יוסגר בהתאם לאמנת ההסגרה

השופט ס' ג'ובראן:

רקע עובדתי ודיוני

1.        ביום 22.9.2009 הגיש המשיב עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרתה ביקש להכריז על המערער ועל אדם נוסף (להלן: ברקוביץ) כברי הסגרה בהתאם לחוק ההסגרה, התשי"ד-1954 (להלן: חוק ההסגרה). העתירה הוגשה בעקבות בקשה שהגישה ממשלת ארצות-הברית למדינת ישראל להסגיר לידיה את המערער ואת ברקוביץ בגין עבירות פליליות בהן הם מואשמים בארצות-הברית וזאת בהתאם לאמנת ההסגרה ההדדית בין ארצות-הברית לבין ישראל משנת 1962 (כתבי אמנה 505, כרך 13, 795; להלן: האמנה).

2.        בעתירה נטען כי המערער מבוקש בארצות-הברית בגין העבירות הבאות: קשירת קשר להונות את ממשלת ארצות-הברית בסיכול תפקודה של רשות המס הפדראלית וקשירת קשר להונות את רשויות המס הפדראלית ורשויות המס של מדינות שונות ולקבל כסף ורכוש במרמה באמצעות רשות הדואר הפדראלית, באמצעות מובילי דואר פרטיים בין מדינות ובאמצעות התקשורת האלקטרונית הבין-מדינתית והזרה; הונאה שבוצעה על ידי שימוש באמצעים אלקטרוניים; וכן שלוש עבירות של הונאה שבוצעה על ידי שימוש בדואר ממשלתי פדראלי ובמובילי דואר פרטיים. העונש המרבי המצטבר הצפוי למערער עומד על 85 שנות מאסר. עבירות אלה הן עבירות הסגרה הן לפי סעיף 2 לחוק ההסגרה והן לפי הפרוטוקול מיום 10.1.2007 אשר תיקן את האמנה.

3.        כפי שעולה מהעתירה, לרשות המס הפדראלית בארצות-הברית (להלן: ה-IRS) ולרשויות המס של המדינות השונות בארצות-הברית הוגשו דוחות מס שהוכנו על ידי ברקוביץ או בהתאם להוראותיו בשמותיהם של נישומים שנפטרו או שבעת הגשת הדוחות היו אסירים אשר לא נתנו את הסכמתם להגשה ולא היו מודעים לה. בדוחות המס התבקשו הרשויות השונות לשלוח החזרי מס לנישומים אל כתובות או אל חשבונות בנק שהיו שייכים לתושבי ארצות-הברית שסייעו לברקוביץ ולמערער (להלן: המסייעים). לאחר מכן, העבירו המסייעים את הכספים אל המערער ואל ברקוביץ בהתאם להוראות שקיבלו. בפועל, מדובר בסכומים אשר שולמו על בסיס מידע כוזב כיוון שהמידע האמיתי היחידי שהופיע באותם דוחות היו שמות הנישומים ומספרי הביטוח הלאומי שלהם. מאז שנת 2003 ועד למעצרם הרוויחו ברקוביץ והמערער בדרך זו מעל ארבעה מיליוני דולרים.

4.        בעתירתו, פירט המשיב את העובדות העומדות בבסיס בקשת ההסגרה ואת הראיות התומכות בה וקבע מדוע, לפי עמדתו, עולה מהן כי המערער וברקוביץ פעלו משטח ישראל באמצעות המסייעים ובאמצעות הדואר האלקטרוני, הטלפון, הפקס ומובילי דואר בין-לאומיים במטרה להוציא לפועל את מזימתם להונות את ממשלת ארצות-הברית ואת הנישומים שבשמם הוגשו הדוחות. כן נכתב בעתירה כי ברקוביץ הוא זה שהיה ה"מוח" מאחורי המזימה אך המערער היה פעיל ביותר בביצוע העבירות, נטל חלק בהפעלת המסייעים וקיבל מהם המחאות.

           עוד יש לציין כי המערער עלה לארץ בשנת 2003 ובאותה שנה קיבל אזרחות ישראלית. מאז הוא מתגורר בארץ אך מבקר בארצות-הברית כפעם בשנה לתקופה של מספר שבועות. 

5.        בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ר' כרמל) קיבל את עתירת המשיב, קבע כי מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 2א לחוק ההסגרה והכריז על המערער כבר הסגרה בהתאם לחוק. בית המשפט בחן את טענותיו של המערער ביחס להסגרתו ודחה אותן אחת לאחת, כפי שיפורט להלן.

           ראשית, דחה בית המשפט את טענת המערער לפיה לא הוכיח המשיב כי ישנה תשתית ראייתית מספיקה על מנת להסגירו. בית המשפט סקר את כל חומר הראיות שצורף לבקשת ההסגרה וקבע כי די בו על מנת להוות אחיזה לאישומו של המערער בעבירות המיוחסות לו בארצות-הברית, לו היו מבוצעות בישראל. בין היתר, ציין בית המשפט כי תצהיריהם של המסייעים מלמד על כך שחלקו של המערער בפרשה היה משמעותי ולא מזערי, כפי שטען. כמו כן, התייחס בית המשפט אל תצהירו המשלים של חוקר ה- IRS קרין (להלן: קרין), אשר כלל סקירה מקיפה של הראיות בתיק, פעולות החקירה וממצאיה.

           שנית, קבע בית המשפט, כי בניגוד לטענת המערער, אין בהסגרתו כדי לפגוע בתקנת הציבור ודחה את טענתו לפיה קבלת בקשת ההסגרה משמעה אכיפה סלקטיבית המפלה בינו לבין מעורבים נוספים אשר לא התבקשה הסגרתם. בית המשפט קבע כי ההחלטה להעמיד את המערער לדין התקבלה על ידי הרשויות בארצות-הברית וכי הוא לא הצליח להראות כי בבסיס ההחלטה עמדו שיקולים זרים או מניע פסול. לכן, קבע בית המשפט כי לא מדובר באחד מאותם מקרים נדירים בהם יש בקיומו של הליך ההסגרה משום פגיעה בתקנת הציבור. בנוסף, קבע בית המשפט כי אף מצבו הבריאותי של המערער אינו מהווה טעם אשר יש בו כדי להצדיק את ההימנעות מהסגרתו. 

           לבסוף, דחה בית המשפט המחוזי את טענת המערער לפיה כיוון שיש סמכות שיפוט מקבילה, יש להעדיף את העמדתו לדין בישראל על פני הסגרתו לארצות-הברית. בהקשר זה קבע בית המשפט כי מרכז הכובד של העבירות המיוחסות למערער הוא בארצות-הברית וזאת, בין היתר, כיוון שחקירת הפרשה התקיימה ברובה בארצות-הברית ושם גם מצויים העדים והקורבנות.

טענות הצדדים

טענות המערער

6.        המערער טוען כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שקיבל את עתירתו של המשיב וזאת על סמך שלושה נימוקים עיקריים: דיות הראיות, פגיעה בתקנת הציבור ו"הגנה מן הצדק". עוד טוען המערער כי אין להסגירו בשל מצבו הכלכלי והבריאותי.

           ראשית, טוען המערער כי לבקשת ההסגרה לא צורפה תשתית ראייתית אשר יש בה כדי להוכיח את היסוד הנפשי הנדרש על מנת להרשיעו בעבירות המיוחסות לו. לטענתו, ברקוביץ הוא שעמד מאחורי ההונאה והוא זה שהכין ושלח את דוחות המס הכוזבים לרשויות ואילו הוא לא היה מעורב כלל באיתור שמות הנישומים וכתיבת הדוחות המזויפים. לטענתו הוא כלל לא היה מודע לכך שברקוביץ עובר על החוק וסבר כי הנישומים נתנו את הסכמתם לשליחת הדוחות. עוד טוען המערער כי במהלך כל התקופה במהלכה עבד עבור ברקוביץ הרוויח פחות מסך של 60,000 דולר. לפיכך, סבור המערער כי אין ראיה לכך שהתגבש אצלו היסוד הנפשי הנדרש שכן הוא כלל לא ידע על המזימה הפלילית אותה יזם ברקוביץ.

           שנית, טוען המערער כי הסגרתו מנוגדת לתקנת הציבור הן מהטעם שהפורום הראוי לשפיטתו הוא הפורום הישראלי והן ומהטעם שהיא פוגעת באופן לא מידתי בזכותו החוקתית שלא להיות מוסגר. בעניין הפורום הראוי, טוען המערער כי לדין הישראלי יש תחולה במקרה זה כיוון שהעבירות בוצעו מישראל ולו גם יש את מירב הזיקות לביצוע העבירות שכן הקשר נקשר בישראל ומירב הפעולות בוצעו ממנה. עוד טוען המערער שהמחלוקת העובדתית בין הצדדים נסבה אך סביב שאלת קיומו של היסוד הנפשי ולכן אין כל מניעה מעשית לבררה בארץ ולא בארצות-הברית. לעניין חוקתיות הסגרתו, טוען המערער כי הסגרתו אינה מידתית בנסיבות המקרה הן לאור חולשת הראיות והן לאור העובדה שהפורום המתאים לשפיטתו הוא הפורום הישראלי.

           שלישית, טוען המערער כי אין להסגירו מטעמים של "הגנה מן הצדק". בהקשר זה טוען המערער כי ישנה הפליה בוטה בינו לבין מעורבים אחרים בפרשה אשר הסגרתם לא התבקשה וזאת על אף העובדה שהם לקחו חלק פעיל בפרשה המתוארת בבקשת ההסגרה. עוד טוען המערער בהקשר זה כי לאור ההפליה האסורה החלטתו של המשיב לעתור לבית המשפט על מנת להכריז על הסגרתו הינה החלטה בלתי סבירה.

           לבסוף, טוען המערער כי אין להסגירו כיוון שמעורבותו בפרשה הייתה שולית וטכנית ומגיעה לכל היותר לדרגת סיוע בלבד וכן כיוון שמצבו הבריאותי קשה ביותר.

טענות המשיב