הנרי אמר נ' ישראכרט צי'ק

פסק דין

התובע הגיש תביעה זו ע"ס 10,000 ₪, בגין אי כיבוד הסכם לנכיון צ'קים ע"י הנתבעת, של 16 צ'קים בסך 500 ₪ כל אחד, ובס"ה 8,000 ₪.

הנתבעת טענה בכתב הגנתה, כי צ'ק ראשון ע"ס 500 ₪ אושר על ידה ביום 1.5.09 בשעה 9:44, אולם לאחר העברת צ'ק נוסף שלא אושר, העביר התובע את אותו צ'ק שאושר קודם לכן במכשיר קורא הצ'קים 15 פעמים רצופות.

לאחר מכן התקשר התובע טלפונית למוקד, טען כי העביר 15 צ'קים שונים, וניתן לו אישור טלפוני על הפקדתם, אחד לאחד.

הנתבעת טוענת כי במעשיו הנ"ל, התובע ניסה להונות אותה, ולכן אין מקום לשלם לו את תמורת הצ'קים, שפרט לאחד, כולם חזרו.

מתמליל השיחה שבין התובע ללינה, נציגת הנתבעת, עולה כי התובע טוען שמכשיר קורא הצ'קים מדפיס לו אישור באותו מספר צ'ק כל הזמן. נציגת הנתבעת אומרת לתובע כי אכן מדובר באותו מספר צ'ק, ומתקנת ידנית את מספרי הצ'קים אחד לאחד.

בדיון ביום 28.3.10, הכחיש התובע את טענת הנתבעת כאילו העביר את אותו הצ'ק שוב ושוב.

מהאישורים שהוגשו בעת הדיון וסומנו נ/1, עולה כי אכן נציגת הנתבעת החליפה ידנית את מספרי הצ'קים שוב ושוב, מצ'ק המסתיים בספרות 404, למספרי הצ'קים הנוספים בהם נקב התובע טלפונית. לא מצאתי כל סיבה גלויה לעין, שאותו מספר נרשם ע"י קורא הצ'קים שוב ושוב, זולת אם אותו צ'ק הועבר ע"י התובע שוב ושוב כטענת הנתבעת. נמצא איפוא, כי במחלוקת העובדתית המצומצמת בין הצדדים, אני מקבל את עמדת הנתבעת. ואולם, נראה לי כי אין בכך כדי להכריע את התובענה.

הנתבעת איננה חולקת על כך שהיא מאפשרת לתובע גם קבלת "אישור טלפוני" לצ'קים לנכיון, תחת העברתם במכשיר קורא הצ'קים, כפי שנעשה כאן.

אין מחלוקת כי נציגת הנתבעת בשם לינה, אישרה לתובע את כל הצ'קים אחד לאחד.

מרגע שהנתבעת אפשרה בהסכם מתן "אישור טלפוני" לצ'קים, עליה להיות ערה לבעיות מעין אלה שנתגלו כאן.

ייתכן שהיה על נציגת הנתבעת להיות זהירה יותר במתן האישור. ואולם, לאחר שניתן אישור טלפוני כאמור, הכל בהתאם להסכם בין הצדדים, כאשר נציגת הנתבעת נתנה לתובע אישור טלפוני למספרי הצ'קים אחד לאחד, הרי שהנתבעת איננה רשאית להתנער מאישור זה שניתן על ידה ומאחריותה לנכיון הצ'קים שאושרו.

לפיכך, לנוכח האישור הטלפוני שניתן לתובע, אני קובע כי על הנתבעת לשלם לתובע את ערכם של הצ'קים, בסך 8,000 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה 28.6.09 ועד לתשלום המלא בפועל (כמובן בניכוי העמלה כמוסכם בין הצדדים).

יחד עם זאת, לנוכח התנהגות התובע כפי שקבעתי לעיל, אינני מוסיף החזר הוצאות בסך 2,000 ₪ כפי שתבע, וגם אינני פוסק לו הוצאות משפט.

בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום מבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, כ"ב ניסן תש"ע, 06 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.