המבקש עתר להארכת מועד בגין דוח תנועה מחודש אפריל 2014.
לטענת המקש לא נהג ברכב במועד הרלוונטי, אלא עשה זאת גיסו אשר תצהירו צורף לבקשה.
המבקש טוען כי לא קיבל את הדוח ולא ידע עליו עד קבלת הודעת רשות הרישוי בדבר צבירת ניקוד. המבקש מאשר כי הדוח שולם בידי אשתו במסגרת "הסדר חובות", וטוען כי הדבר נעשה שלא בידיעתו.
המשיבה מתנגדת לבקשה, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לדחות את הבקשה.
כידוע, לפי הוראות סעיף 229(ח') לחסד"פ: "שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו".
לפיכך, הארכת מועד לאחר תשלום אפשרית רק בנסיבות יוצאות דופן וחריגות, בהן לא ידע אדם ולא יכול היה לדעת על ההליך נגדו. לא אלה הנסיבות שבפניי.
אינני מקבל כי אדם, בעצמו או באמצעות אשתו, דואג ל"הסדר חובות" מבלי לבחון האמנם הוא חייב בתשלום, וכיצד נוצר החוב. ודוק – אין חולק כי מדובר בדוח של המבקש בגין אי תשלום דוחות והעובדה שהדבר טופל בידי אחר לפי הנחייתו אינה מעלה או מורידה.
כאמור בתגובת המשיבה המדובר בבקשה שהוגשה זמן רב לאחר ששולם הדוח. בנסיבות דומות דן בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעפ"ת 42904-01-14 אברהם מויאל נ' מדינת ישראל והחליט לדחות בקשנ להארכת מועד למרות שהמבקש הראה כי הרכב באמצעותו בוצעה העבירה נמכר לאדם עובר ליום העבירה. מקל וחומר שאין הצדקה להארכת המועד כאשר לביסוס טענת ההגנה מצרף המבקש תצהיר לאקוני של אדם כי הוא שנהג ברכב במועד הרלוונטי, מבלי ביסוס של ממש לטענה זו.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת