אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> המ"ש 7783-05-14 סואעד נ' מדינת ישראל

המ"ש 7783-05-14 סואעד נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 11/05/2015 | גרסת הדפסה
המ"ש
בית המשפט העליון
7783-05-14
22/07/2014
בפני השופט:
אבישי קאופמן

- נגד -
מבקשים:
מוחמד סואעד
משיבים:
מדינת ישראל
החלטה

 

המבקש עתר להארכת המועד להישפט בגין דוח תנועה מיום 21.1.13.

 

המבקש טען כי לא קיבל את הדוח ולא ידע עליו עד קבלת הודעת משרד הרישוי כי רשיונו לא יחודש עקב העבירה. המבקש טוען כי במועד הרלוונטי כלל לא החזיק ברשיון נהיגה ומי שנהג ברכב הינו אחיו.

 

המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי הדוח שולם במועד, בחודש מאי 2013, לפיכך טענת המבקש כי לא קיבל את הדוח נסתרת על פניה, ומכל מקום התשלום מהווה הודאה בעבירה.

 

המבקש קיבל אפשרות להתייחס לטענה זו, וטען כי אין לראות בתשלום הודאה שכן קיימים תנאים לכך, אשר לא מתקיימים, לרבות היות הנאשם – על פי הדוח – מורשה לנהיגה ואי איתור הנהג האמיתי. המשיבה חולקת על טענה זו וטוענת כי אין כל דרישה כאמור.

 

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אנינ מקבל את עמדת המשיבה ודוחה את הבקשה.

 

סעיף 229(ח') לחסד"פ קובע:

"שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו. אולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על אדם ששילם את הקנס ותובע ביטל את הודעת תשלום הקנס לפי סעיף קטן (ג)."

אין בסעיף האמור כל דרישה אותה מזכיר המבקש בבקשתו, ולא ברור על מה נסמכת טענתו. טענת המבקש אינה נסמכת על חקיקה והוא לא הפנה לפסיקה התומכת בטענתו. הפסיקה המוכרת לי הפוכה ואינה דורשת החזקת רשיון נהיגה כתנאי להרשעה על פי חזקת הבעלות.

 

יתרה מכך, לא אחת הורשע נהגים מכוח חזקת הבעלות גם כאשר ברור היה שלא הם שנהגו ברכב במועד הרלוונטי. כך למשל בע"פ 1160/99 איתי הכהן נ' מדינת ישראל הורשע אדם בעבירה למרות שהוכח כי שהה בחו"ל במועד הרלוונטי, ובמקרים אחרים הורשעו נאשמים גם כאשר היה ברור, על פי תיאור העדים כי לא הם שנהגו ברכב.

 

זאת ועוד, בתי המשפט דחו בקשות להארכת מועד גם כאשר הציג אדם הגנה לכאורה, וזאתצ כאשר כשל מלהראות סיבה מוצדקת לאיחור בהגשת הבקשה. כך למשך מדחו בקשות שהוגשו באיחור למרות קיומם של מצהירים שנטלו אחריות על העבירה ברע"פ 5107/11 דוד איינהורן נ' מדינת ישראל וברע"פ 4557/08 משה בן זכאי נ' מדינת ישראל.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ