המ"ש
בית משפט השלום פתח תקווה
|
6859-01-15
05/02/2015
|
בפני השופטת:
לאה שלזינגר שמאי
|
| - נגד - |
מבקשת:
רוטל נטוורקס בע"מ
|
משיבים:
1. מדינת ישראל
2. המטה הארצי / מדור פניות נהגים
|
| החלטה |
1.בפניי בקשה להארכת מועד להישפט מכח סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) - התשמ"ב 1982, שהגישה המבקשת לביהמ"ש ביום 26.1.15.
2.על המבקשת הוטל קנס בגין עבירה מיום 28.7.13 של אי ציות לאור אדום שדלק ברמזור בכיוון נסיעתה (דו"ח תנועה מס' 90502179808).
מדובר בדו"ח שניתן עפ"י צילום במצלמה אלקטרונית של רכב הרשום על שם ש. שלמה רכב בע"מ ח.פ 513763219 (להלן:"המשכירה") ואשר הוסב למבקשת, רוטל נטוורקס בע"מ ח.פ. 511132912 (להלן: "המבקשת") אשר הרכב ברשותה מתוקף הסכם השכירות ביניהן.
3.במקרה דנן, לטענת המבקשת, ביום ביצוע העבירה היה הרכב בחזקת שלומי רביבו, שהינו עובד שלה ואשר אליו מבקשת הסבת הדו"ח האמור. המבקשת ציינה, כי היא לא קיבלה הדו"ח המקורי לידיה, שנשלח לכתובת הסיבים 43, פתח תקווה, שהינה כתובתה לביקורים בלבד ואינו מען לקבלת דברי דואר.
עוד ציינה המבקשת, כי ברשם החברות מופיעה גם כתובתה למשלוח דואר, ת.ד. 10184 פ"ת, אולם לשם הגיעה רק הודעת כפל הקנס.
לתמיכה בבקשה ובטענותיה צירפה המבקשת, מכתב ויתור סודיות והצהרה על קבלת רכב מהמבקשת החתום ע"י שלומי רביבו, תצהיר הסכם השכירות בין המשכירה והמבקשת, העתק מכתב המבקשת למפנ"א ותשובתם, וכן פרטי מידע על המבקשת מרשם החברות.
4.הבקשה הועברה לתגובת התביעה, אשר התנגדה לה וציינה, כי כפי העולה בתשובת מפנ"א, הבקשה נשלחה כדין לכתובתה של המבקשת ולאור האמור, אין למבקשת עילה מוצדקת להארכת המועד להישפט.
5.דיון והכרעה
סעיף 229(ה) לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי:
"תובע רשאי לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה".
במקרה דנן, טענה המבקשת, כי היא לא קיבלה את הודעת תשלום הקנס הראשונה, שנשלחה אליה ביום 11.11.13 בדואר רשום מס' RR012287575H4 (אשר חזרה בציון "לא ידוע במען"), אלא רק את הודעת כפל הקנס אשר הגיעה אליה ביולי 2014.
לא למותר לציין, כי גם אם אקבל טענתה של המבקשת, שלא קיבלה את ההודעה הראשונה, שלא בנסיבות התלויות בה, הרי שהמבקשת לא הציגה כל טעם המצדיק את השיהוי הרב בהגשת בקשתה דנן. מהמסמכים אותם צירפה המבקשת עולה, כי בקשתה למפנ"א נשלחה בתאריך 24.7.14. תשובת מפנ"א הינה מיום 14.8.14. הבקשה דנן הוגשה לביהמ"ש רק ביום 26.1.15, היינו בחלוף למעלה מחמישה חודשים לאחר קבלת תשובת המשטרה וזאת כאמור, ללא כל הסבר. יוצא איפוא, שכך או כך, לא עמדה המבקשת בגדרי הזמן הקבועים בחוק.