בעניין: בקשה להארכת מועד להישפט.
כנגד המבקש נרשמה הודעת תשלום קנס (דוח) ביום 4.4.11 בגין עבירה של שימוש בטלפון נייד - עבירה בניגוד לתקנה 28(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.
הדוח נמסר לידיו של המבקש והוא חתם עליו.
לטענת המבקש הוא לא ביצע את העבירה וכך גם טען בעת ביצוע העבירה הנטענת.
המבקש טען כי הגיש בקשה להישפט אך לא קיבל זימון למשפט וכי משנודע לו שנרשמה לחובתו הרשעה בגין הדוח הנ"ל, בגין עבירה שלא ביצע, מבקש הוא כעת כי יינתן לו יומו בבית המשפט.
בהחלטתי מיום 3.5.15 הוריתי למבקש לצרף את האישור על משלוח הבקשה להישפט האמור בבקשתו.
בתגובה להחלטתי צירף המבקש תצהיר נוסף במסגרתו ציין כי הוא עורך דין במקצועו המודע בחשיבות הצהרת האמת. טען כי שלח בדואר רשום בקשה להישפט בתוך 90 ימים מיום קבלת הדוח, אולם בבדיקה שערך בדואר ישראל עלה כי הם אינם שומרים את דבר הדואר מעל לשנה מיום שליחתו. לפיכך, המסמך היחיד אשר יכול להעיד כי שלח בקשה להישפט הוא תצהירו. על אותה תגובה שב המבקש וחזר ביום 11.6.15 עת התבקש בשנית, בהחלטתי מיום 4.6.15, לצרף האישור על משלוח הבקשה בדואר רשום אשר קיבל לידיו עם משלוח הבקשה, כמפורט בבקשתו.
בתגובה החוזרת טען המבקש כי לבית המשפט סמכות להורות על הארכת מועד להישפט "מטעמים שירשמו" וכי הפסיקה הכירה בכך שלא נדרשים טעמים מיוחדים לצורך קבלת בקשה זו, אלא יש לראות בה מעין בקשה לביטול פס"ד. טען כי לא קיבל זימון להישפט על אף שביקש להישפט וכי יש לו טענות טובות לעניין נסיבות רישום הדוח שיש מקום לבררן. טען כי הבקשה הוגשה באיחור מטעמים שאינם תלויים בו. לאור האמור ועל מנת למנוע עיוות דין על ידי סגירת שערי בית המשפט בפניו ביקש כי בית המשפט יורה על הארכת מועד להישפט על בסיס תצהירו.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
