המ"ש 6103-09-17 סלדירן נ' מדינת ישראל

ביום 19.9.15 נעברה עבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר ברכב בבעלות המבקש. דוח נשלח למבקש על פי כתובתו הידועה. הדוח חזר לשולח בציון "לא ידוע במען". לאחר למעלה משנה פנה המבקש למפנ"א וטען כי לא קיבל את הדוח. הוא נענה כי בנסיבות העניין יש לראות בו, מכוח חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, כמי שקיבל את הדוח וידע עליו.

בבקשה מציין המבקש כי עזב את המען אליו נשלח הדוח זמן רב קודם לכן. לגופו של עניין טען כי לא הוא אלא אדם בשל ארפאג'י עבד אל עזיז הוא שנהג ברכב. אותו נהג צירף תצהיר מטעמו ובו הוא נוטל אחריות לביצוע העבירה, אם כי איננו מודיע כי הוא מוותר על העלאת טענת התיישנות.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, עם משלוח הדוח למענו הידוע על המבקש יצאה ידי חובתה ובנסיבות אלה אין הצדקה להארכת המועד המבוקשת.

דיון והכרעה

תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי קובעת "חזקת מסירה" לפיה משעה שנשלח הדוח למענו הידוע של המבקש רואים את הדוח כמי שהתקבל בידי המבקש אלא אם הראה המבקש, במצטבר, כי לא קיבל את הדוח וכי אי קבלת הדוח נבעה מגורמים שאינם בשליטתו ולא מהימנעות מלקבל. במקרה זה מציין המבקש בבקשתו כי עזב את מענו זמן רב לפני שנשלח אליו הדוח. אין טענה כי המבקש עדכן את מרשם האוכלוסין בפרטי מענו החדש. משכך, אין מנוס מן המסקנה כי בשעה שהדוח נשלח למען הידוע של המבקש רואים בכך המצאה כדין של הדוח למבקש שכן אי קבלת הדוח נבעה במקרה זה מכך שהמבקש נמנע מלעדכן את מענו כראוי. כיוון שכך, יש לראות במבקש כמי שהדוח הומצא לו כדין. ממסקנה זו נובעת מסקנה נוספת ולפיה השיהוי הממושך בפניית המבקש למפנ"א הייתה בלתי סבירה ולא מוצדקת בעליל.

עם זאת, וכידוע, רשאי בית המשפט בדונו בבקשות אלה להיעתר להן מאותן טעמים שהיה בית המשפט נעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן עקב אי התייצבות הנאשם, היינו: מסירת טעם סביר לאיחור בפנייה להישפט או הצבעה על כך שדחיית הבקשה תגרום למבקש עיוות דין. סבורני, לאור מסקנתי כי המבקש קיבל כדין את הדוח, כי המבקש לא הצביע על טעם סביר לאיחור בפנייתו. עם זאת, אני סבור כי הונחה תשתית לאפשרות כי דחיית הבקשה תגרום למבקש עיוות דין שכן אחר נהג ברכב בעת העבירה כעולה מן התצהיר.

על רקע האמור אני סבור כי קיימת הצדקה להארכת המועד המבוקשת. עם זאת, מכיוון שתצהירו של הנהג איננו כולל ויתור מפורש על טענת התיישנות אני מתנה את הארכת המועד בכך שהנהג יגיש תצהיר מתוקן במסגרתו הוא מוותר במפורש על טענת התיישנות ככל שזו עמדה לו.

המזכירות תעביר עותק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ד תשרי תשע"ח, 04 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.