המ"ש 5157-03-17 מחאמיד נ' מדינת ישראל - פסקדין

בפני בקשה להארכת מועד להישפט.

המדובר בדו"ח מס' 90503933393 שניתן כנגד המבקש ביום 31.12.14 בשעה 22:28, בגין נהיגה במהירות העולה על המותר, עבירה בניגוד, לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961. מדובר בדו"ח מצלמה.

המבקש טוען בבקשתו להארכת מועד, כי לא קיבל את הדו"ח. עוד טוען כי הוא אינו בודק דברי דואר אלא הוריו והם אלה שמטפלים בענייני הדואר.

בנוסף, טוען כי הגם שהרכב שבו לכאורה בוצעה העבירה הינו בבעלותו, בפועל הרכב נמצא בחזקת בני משפחתו. לטענתו, במועד הרלוונטי מי שנהג ברכב הינו אדם בשם עלי. תצהירו של מר עלי צורף לבקשה.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענת, מדובר בדו"ח ששולם במועד החוקי ומששולם הדו"ח רואים את המבקש כמי שהודה באשמה, ודינו נגזר.

סעיף 229(א) (2) לחוק סדר הדין הפלילי שעניינו " תשלום הקנס" קובע כדלקמן:

"(א)מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס, ישלם, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, את הקנס הנקוב בהודעה, לחשבון שצויין בה, זולת אם פעל באחת מדרכים אלה:

(2)הודיע, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, בדרך שנקבעה בתקנות, שיש ברצונו להישפט על העבירה".

וכך סעיף 230 לחוק שעניינו "הזמנה למשפט" קובע כדלקמן:

"הודיע אדם לפי סעיף 229(א) שברצונו להישפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו; בית המשפט רשאי, לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור, ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה), בשינויים המחויבים, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו..".

סעיף 229(ה) קובע כדלקמן: