|
בפניי בקשה להישפט באיחור מכח סעיף 230 ל - חסד"פ.
במסגרת הבקשה, מבקש המבקש להסב דו"ח שמספרו 38501226716 על שמו של ממיסטבלוב הרצל, מבצע העבירה לכאורה.
המדובר בעבירת מהירות שצולמה במצלמת אכיפה, ביום 01/07/11. הדו"ח שולם ביום 14/11/11.
לטענת ב"כ המבקש, המבקש מתפרנס כיהלומן , שנמצא הרבה בחו"ל ולא ידע שיש זמן מוגבל להסבת הדו"ח על שם אחר.
עוד ציין ב"כ המבקש, כי מדובר במבקש שהוא נהג זהיר הנוהג לפי חוק.
לבקשה צורף תצהיר מטעם מבצע העבירה " לכאורה".
ביום 20/07/14 נתתי החלטה לפיה התביעה תיתן תגובתה תוך 45 ימים, תוך בדיקת עברו התעבורתי של המבקש ומתי נודע לו על הקנס. תגובת התביעה מיום 31/07/14 לא התייחסה כלל לבקשתי ועניינה היה מבצע העבירה – המוסב ולא המבקש. התביעה לא בדקה את עברו התעבורתי של המבקש ומתי נודע לו על הקנס.
החלטתי הועברה שוב לתביעה לתגובה, אך גם
בתגובת התביעה מיום 05/10/14 לא נמצא מענה להחלטתי מיום 20/07/14. התביעה שוב לא נתנה התייחסותה לדברים שביקשתי הימנה לבדוק.
המשיבה הביעה התנגדותה לבקשת המבקש, עקב השיהוי מיום ביצוע העבירה. טענת התביעה היא שהמבקש לא הצביע על נסיבות שמנעו ממנו להגיש את הבקשה ובקשתו הוגשה כנסיון להימלט מאמצעי התיקון של משרד הרישוי .
|