המ"ש 4084-06-15

בפני בקשה על פי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב – 1982 , שעניינה בקשה להארכת מועד הגשת בקשה להישפט.

עובדות המקרה

ביום 21.01.15 נערכה ונמסרה ביד הודעת תשלום קנס –,26110356412, נגד המבקשת גב' אנה חנה משה , לפיה, השתמשה בטלפון נייד בעת שהרכב היה בתנועה, בניגוד תקנה28(ב) לתקנות התעבורה .

מעיון ברישומי המערכות המשטרתיות עולה כי בקשה להישפט כאמור לא הוגשה כלל.

טיעוני הצדדים

היום, עותרת המבקשת לקבל את יומה בבית המשפט, מאחר והוטעתה מן הרשום בדו"ח אשר נמסר לה, ובו נרשם מועד תום 90 הימים המותרים לתשלום , או להגשת בקשה להישפט, באופן שגוי אשר גרם לה לטעות, ולחשוב כי נותר לה זמן להגשת הבקשה כאמור.

המשיבה מתנגדת לבקשה מהטעם כי הודעת תשלום הקנס נמסרה ביד למבקשת במעמד רישום הדו"ח , וחלף הזמן המותר להגשת הבקשה להישפט. ומשחלף הזמן הקבוע בחוק על בית המשפט לדחות את הבקשה.

זאת ועוד מציינת המשיבה כי בסעיף ט' בדו"ח נשוא דיון זה רשום תאריך העבירה.

דיון והכרעה

לשון החוק:

סעיף 229(א) לחוק סדר הדין הפלילי, קובע כי:

מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס, ישלם, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, את הקנס הנקוב בהודעה, לחשבון שצויין בה, זולת אם פעל באחת מדרכים אלה:

(1)..

(2) הודיע, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, בדרך שנקבעה בתקנות, שיש ברצונו להישפט על העבירה.

(ח2) לא שילם אדם את הקנס, חלפו המועדים להגשת בקשה לביטול הודעת תשלום קנס או להודעה על בקשה להישפט לפי סעיף קטן (א), ולא הוגשו בקשות כאמור או הוגשה בזמן בקשה לביטול הודעת תשלום קנס ונדחתה, יראו אותו, בתום המועדים הקבועים בסעיף קטן (א) להגשת בקשות אלה, כאילו הורשע בבית המשפט ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס...