המ"ש
בית משפט השלום באר שבע
|
4053-06-16
10/07/2016
|
בפני השופט:
דוד לנדסמן
|
- נגד - |
מבקשים:
נטלי מור
|
משיבים:
1. מדינת ישראל 2. משטרת ישראל-פניות נהגים
|
החלטה |
בפניי בקשה להארכת מועד להישפט בהתאם לסעיף 230 ל- חסד"פ.
המדובר בדו"ח מצלמה שניתן למבקשת בגין אי ציות לאור אדום ברמזור.
לטענת המבקשת מעולם לא קיבלה את הודעת הקנס וכופרת היא בעבירה המיוחסת לה.
עוד ציינה המבקשת, כי ברצונה להגיע לבית המשפט ולהציג ראיות להוכחת אי אשמתה.
המשיבה מנגד, הביעה התנגדותה לבקשה שכן העבירה בוצעה באשקלון ומקום מגורי המבקשת הוא אשקלון ועל כן המבקשת היתה אמורה להגיש את הבקשה באשקלון – קרי ביהמ"ש לתעבורה באשדוד..
כמו כן, ציינה המשיבה כי מדובר בדו"ח מסוג א3 - אי ציות לאור אדום, אשר נשלח למבקשת וחזר בציון "עזב", יחד עם זאת עיון במערכת ה - דות"ן העלה כי המבקשת ביקשה להסב את הדו"ח על שם מור מיכאל ואף שלחה מכתב לדואר ישראל, אך טרם נענתה.
לאור האמור לעיל, סבורה המשיבה כי יש להגיש הבקשה בבית משפט לתעבורה באשדוד.
לאחר עיון בבקשה ונימוקיה, מסכים אני עם עמדת המשיבה לפיה, המבקשת אמורה להגיש את בקשתה בבית משפט באשקלון. שכן יש לפעול לפי מבחן " מירב הזיקות ", לעבירה כפי שנקבע על ידי שופטי בית המשפט העליון ב- בש"פ 3305/16 אמנון הלן נגד מ"י . אומנם דובר על בקשה לביטול פסילה מנהלית, אולם יש ליישם החלטה זו גם במקרה דנא.
כידוע , מקום השיפוט בענייני תעבורה הינו מקום ביצוע העבירה, שבמקרה דנן יהיה ב-ביהמ"ש באשדוד , ואין אני סבור שמן הראוי כי בימ"ש אחר יכריע עבור ביהמ"ש באשדוד, שאמור לשמוע את התיק, יקבע מה הוא ישמע או לא.
מפנה להחלטה שניתנה ב- ב"ש( מחוזי נצרת) 2948/02 קוטן נ. מ"י.
במקרה שלנו העבירה בוצעה באשקלון ומקום מגורי המבקשת הוא אשקלון ולכן בית המשפט המוסמך לדון בעבירה הוא בית משפט אשקלון.