גלעד נ' מדינת ישראל

לפני בקשה להארכת מועד להישפט.

1.למבקש נרשם דוח שעניינו נהיגה במהירות מופרזת. כעולה מנספחי תגובת המשיבה לבקשה, הדוח נשלח לכתובתו של המבקש ביום 17.11.16 ונדרש על ידו או על ידי מי מטעמו ביום 22.11.16. המבקש פנה בבקשה להסבת הדוח ע"ש רעייתו שלטענתו נהגה ברכב במועד העבירה. הפנייה הייתה באמצעות ממשק אינטרנטי. בבקשה לא מצוין המועד בו נשלחה הפנייה למפנ"א. המבקש טוען כי אין בידי מפנ"א אישור מסירה על קבלת הפנייה. פניית המבקש למפנ"א לביצעו הסבה נדחתה בשל איחור בהגשתה. המבקש עותר לקבל את בקשתו בנימוק כי אם לא יוארך לו המועד להישפט לצורך ביצוע הסבה ייווצר מצב בו הוא מורשע בדין בגין עבירה שלא ביצע.

2.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה המבקש אכן איחר את המועד לפנות לבקש את הסבת הדוח.

דיון והכרעה

3.בפני נהג המקבל הודעת קנס פתוחים שלושה מסלולי פעולה. הוא רשאי להודיע על רצונו להישפט בגין העבירה תוך 90 יום. הוא רשאי לבקש מ"תובע" לבטל את הדוח בין היתר על יסוד הטעם שלא הוא נהג ברכב במועד העבירה. הוא רשאי, לאחר קבלת החלטת התובע הדוחה את בקשתו, לפנות תוך 30 יום בבקשה להישפט.

4.הדוח התקבל אצל המבקש ביום 22.11.16. המועד בו פנה המבקש לראשונה למפנ"א באמצעות האינטרנט אינו מצוין בבקשה. עם זאת, מנספחי הבקשה עולה כי קיים מכתב של רעיית המבקש הממוען לאגף התנועה במשטרה ונושא תאריך 20.3.17. על פי האמור במכתב זה רעיית המבקש נהגה ברכב במועד הרלוונטי. בתגובת המשיבה צוין כי פניית המבקש להסבת הדוח הייתה ביום 20.3.17. נתון זה מתיישב עם תאריך מכתבה של רעיית המבקש ששימש כפי הנראה כאחד הנספחים לבקשת ההסבה.

5.אין בבקשה בדל הסבר מדוע המתין המבקש למעלה מ- 4 חודשים לצורך הגשת בקשת ההסבה. בהיעדר טעם מבורר לאיחור בפניית המבקש לביצוע הסבה נכון היה לדחות בקשה זו. ברם, נוכח האמור בתצהירים הנספחים לבקשה ועל מנת לא לגרום למבקש עיוות דין בדרך של הרשעתו בעבירה שלא ביצע, אני קובע כי בכפוף לתשלום הוצאות בסך 800 ₪ לטובת אוצר המדינה עד 20.6.17 יוארך למבקש המועד כאמור בבקשה זו לצורך ביצוע הסבה. לא ישולמו ההוצאות כאמור – יראו בקשה זו כבקשה שנדחתה.

ניתנה היום, י"ד אייר תשע"ז, 10 מאי 2017, בהעדר הצדדים.