המ"ש 1669-06-16 זינגמן נ' מדינת ישראל ואח' - פסקדין

בפניי בקשה להארכת מועד להישפט מכח סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) – התשמ"ב 1982, שהגיש המבקש לביהמ"ש ביום 5.6.16.

על המבקש הוטל קנס בגין עבירת תעבורה מיום 27.9.15 של אי ציות לאור אדום, בניגוד לתקנה 22(א) (דו"ח תנועה 90505190448).

מדובר בדו"ח שניתן עפ"י צילום במצלמה אלקטרונית של רכב הרשום על שם המבקש.

לטענת המבקש, מדובר ברכב שבבעלותו אולם הוא אינו מי שנהג ברכב. המבקש הוא בעל עסק והרכב משמש לצורכי העסק ונוהגים בו מספר עובדים וכן בנו ואשתו. עוד טען המבקש, כי אין באפשרותו לאתר את הנהג

הבקשה הועברה לתגובת התביעה, אשר התנגדה לה וציינה, כי הרכב רשום על שם המבקש, המבקש אינו מצביע על נהג ספציפי ולכן אין מקום להיעתר לבקשה. כמו כן, הבקשה לא הוגשה במסגרת הזמנים הקבועים בחוק.

דיון והכרעה

סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982, קובע כדלקמן:

"(א) מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס, ישלם, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, את הקנס הנקוב בהודעה, לחשבון שצויין בה, זולת אם פעל באחת מדרכים אלה:

(1) הגיש לתובע, תוך שלושים ימים מיום ההמצאה, בקשה לביטול כאמור בסעיף 229(ג), ולעניין בקשה לביטול כאמור לגבי עבירת תעבורה מהטעם שהעבירה בוצעה שלא בידי מי שקיבל את ההודעה, ובעל הרכב מבקש להוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו, בעת ביצוע העבירה, או למי מסר את החזקה ברכב, כאמור בסעיף 27ב לפקודת התעבורה – אם הגיש לתובע את הבקשה לביטול בתוך תשעים ימים מיום ההמצאה; החלטת התובע בבקשה לפי פסקה זו סופית, ואולם רשאי הנקנס להודיע על רצונו להישפט;