המשרד לאיכות הסביבה חיפה קרן קיימת לישראל אגף היעור נ' אגבאריה

החלטה

1.המבקש הואשם בכתב-האישום כדלקמן:

"בתאריכים 22/2/09 ו-23/3/09 בשעה 15:30 רעה הנאשם עדר פרות ביער מנשה, שיש בו גידולים, המוחזק למרעה. לנאשם לא הייתה הרשאה לכך".

הוראת החיקוק שבה הואשם המבקש היא כניסה לשטח חקלאי – לפי סעיף 494 (ב) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

סעיף זה קובע כדלקמן:

"בהמה שנכנסה לקרקע מוכנה לגידולים או שיש בה גידולים, וגרמה לנזק לקרקע, לגידולים או לדבר מוכן לצרכי גידולים, או שנכנסה לשטח המוחזק למרעה, ורעתה בו – בעל הבהמה או המחזיק בה, דינו – מאסר חודש ימים, זולת אם הוכיח להנחת דעתו של בית המשפט שנקט אמצעים סבירים למניעת כניסתה כאמור".

2.בטרם התקיימה הקראה, עותר הנאשם לביטולו של כתב-האישום.

לטענת הנאשם, השטח אינו מגודר, אלא פרוץ, הנאשם רעה את עדרי אביו שחלה, ולא יכול היה לדעת שהכניסה לשטח אסורה.

3.הנאשם מוסיף וטוען כי נכון הדבר, שמלשון החוק לא עולה חובת גידור, אולם, ניתן להסיק זאת בדרך היקש מחוקים אחרים:

א.פקודת היערות.

ב.חוק שי דרומי.

ג.חוק הסגת גבול פלילית.

ד.הסגת גבול אזרחית (מטלטלין ומקרקעין).

ה.כניסה לשטח צבאי.

לטענתו,מדובר בעבירה שבקלות, ואשר נמצאת בעבירות הקלות בחוק העונשין, כפי שמוכתרים סעיפיה, לא נגרם כל נזק, ולא יכול היה להיגרם כל נזק, שכן העצים בגובה רב, ופיה של פרה לא מגיע לעליהם, לעולם.

לכן טוען הנאשם כי זוהי עבירה שסעיף 34 י"ז – הגנת זוטי דברים, יכול שתחול עליה לאור טיב המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי.

לטענתו גם הגנת טעות במצב דברים, על פי סעיף 34 י"ח, תחול עליה, שכן הנאשם דימה לעצמו מצב עובדתי שלא היה בידו לדמותו אחרת. בשל חוסר הגידור והשילוט, הנאשם לא ידע, בכנות, שמדובר בשטח שאסור להיכנס אליו.

יצויין כי לא מדובר בשטח קטן, אלא זהו שטח הכולל קרוב ל- 11,000 דונם שלחלקם מותר להיכנס ולחלקם לא, ואפשר להגיע אליו מכיוונים רבים.

4.טענות הנאשם מצריכות, ברובן, הנחת תשתית עובדתית בכל הנוגע לידיעתו או אי-ידיעתו את מצב הדברים, ודי בכך כדי שהבקשה לביטול כתב-האישום תדחה.

מעבר לכך, לא ניתן לומר כי כל עבירה על סעיף חוק זה עניינה זוטי-דברים, שאז הופכת הוראת החוק לאות מתה, וזאת בניגוד לכוונת המחוקק.