המרכז למורשת הבדואים ברהט בע"מ נ' טללי הנגב בע"מ ואח'

החלטה

מעיון בסיכומי הצדדים עולה סוגיה המצריכה,לטעמי, מתן הבהרה ועמדה עדכנית, מטעמם של שני הצדדים.

כזכור- כתב התביעה , המקורי, כמו גם המתוקן, כולל עתירה של "המרכז למורשת" לסעד של פצוי על הנזק הנטען מהפרת ההסכם, בשל עלויות השלמת הבניה, וכן- אבדן דמי שכירות.

אין דרישה, אף לא אזכור, לחיוב הנתבעת בפיצוי המוסכם מראש, ללא הוכחת נזק, בשיעור 100,000 דולר, מכח הסעיף הרלבנטי בהסכם.

בסיכומי "מרכז המורשת", לראשונה, נטען ,כי יש לחייב את "טללי הנגב" , גם ובנוסף לפיצויים הללו, בסכום הפיצוי המוסכם. למותר לציין כי בגין סכום זה, שזכרו לא בא בתביעה, אף לא שולמה אגרת בימ"ש.

התובעת שכנגד, "טללי הנגב", הן בכתב תביעתה, והן בסיכומיה, עותרת  אך לסעד של קבלת הפיצוי החוזי המוסכם הנ"ל, בשל ההפרות שהיא טוענת כי בוצעו, וזאת- בלא צורך להוכיח נזק בעין.

עם זאת, וככל שמעלה עיון בסיכומי "טללי הנגב"- אין התייחסות כלל לדרישה  ה"חדשה" לפיצוי מוסכם, וכאשר עורך הסיכומים מונה את  ראשי הנזק הנטענים, ואת הסעדים שהתבקשו כנגד מרשתו, על מנת להתייחס אליהם, כסדרם, אין נושא זה כלול.

 לכאורה, אפוא, עסקינן בשנוי חזית, שנעשה בהסכמה, או, למצער, בהסכמה שבשתיקה.

אף בהינתן שזה מצב הדברים, ובזיקה להוראת ס' 15 לחוק החוזים ( תרופות), שאינו מאפשר לצד המקיים לתבוע פיצויים בשל נזק בעין, בנוסף ובמצטבר על פיצוי חוזי קבוע מראש, אלא רק במקום הפיצוי המוסכם מראש ( ס' (ב') ),מתבקשת התייחסות באי כח הצדדים לבאות :

1. על ב"כ התובעת להבהיר כיצד ומתי בדעת התובעת להשלים האגרה המתחייבת מ"עדכון" סכום התביעה, שלכאורה נעשה ללא בקשת תיקון פורמאלית, הגם, שכנראה, ללא התנגדות ומחאה של בעל הדין שמנגד.

2. על ב"כ התובעת להציג טיעון משפטי להתכנות הדרישה הקומולטיבית לפיצוי על נזק בעין, בנוסף ולצד, דרישה לפיצוי מוסכם, ללא צורך בהוכחת נזק,ולחלופין - עליו "לבחור" באחד הסעדים הללו, ולוותר על האחר.

3. על ב"כ הנתבעת ( התובעת שכנגד) ליתן עמדה , אם ירצה בכך, ביחס לסוגיות שהועלו לעיל, אף שלא מצא לנכון , משום מה, לעשות זאת בגדר הסיכומים וסיכומי התשובה שהונחו בפני ביהמ"ש.