המקומון - הוצאה לאור (ש.פ.) בע"מ נ' כספים (מבית גלובס) בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשתה של המבקשת ,ליתן לה רשות ערעור על החלטתו מיום 10.02.13 של כבוד רשם הוצאה לפועל שאדי ג'ובראן , שניתנה בתיק הוצאה לפועל שמספרו 01-10939-80-1 , במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לביטול העיקולים שהוטלו בהתאם להחלטה מתאריך 12.09.12.

עיקרי העובדות הצריכות לענייננו:

המשיבה, בעלת בית דפוס, היא נושה של ליאור לוטן וחגית אבוטבול , שהיו שותפים ב"מקומון קרית גת".

לימים, השותפות הפכה חדלת פירעון וחגית אבוטבול הפכה פושטת רגל, לאחר מכן הוקמה חברה בשם "המקומון הוצאה לאור (1010) בע"מ, בבעלותו של ליאור לוטן, אשר , כביכול הפכה לבעלת "המקומון".

מחודש אפריל 2011 ואילך "המקומון " יוצא לאור תחת חברה חדשה, "המקומון הוצאה לאור (ש.פ) בע"מ" , שב"כ המבקשת, עו"ד דוד בן חיים , מחזיק בנאמנות את מניותיה.

המשיבה הינה הזוכה בתיק הוצאה לפועל שמספרו 01-10939-80-1 , החייבים הינם הגב' חגית לוגסי וליאור לוטן.

על רקע דברים אלו הגישה המשיבה את בקשתה להטלת עיקולים על נכסי המבקש.

בתאריך 12.09.12 ניתנה החלטת כבוד הרשם בה קבע כי יש להטיל עיקולים על זכויות המבקשת אצל צדדים שלישיים, ללא צירופו כחייב בתיק.

המבקשת הגישה בקשה לביטול העיקולים.

בתאריך 11.02.13 ניתנה החלטתו של כבוד הרשם, נשוא הערעור דנן, בה דחה את בקשת המבקשת לביטול העיקולים.

טענות המבקשת:

המבקשת טוענת כי היא אינה החייבת בתיק ההוצאה לפועל.

המבקשת טוענת כי על פי מסמכי ההתאגדות אין לחייבת 1 הגב' לוגסי כל זכות במניות, לא עבדה שם ואין לה כל קשר למבקשת , ועל כן לא יכולה להיות כל זהות בינה לבין המבקשת, וכי על פי מסמכי ההתאגדות , בעת התאגדותה של המבקשת , בעלי המניות היו כך, 28% יצחק צדיק , 72% ליאור לוטן, וחרף זאת ראה כבוד הרשם זהות מוחלטת , כנדרש בהלכת גל יעד , בין החייבים לבין המבקשת מבלי לנמק מדוע ועל יסוד מה מותר היה לרמוס את זכויותיו של מר יצחק צדיק, בדרך אל גביית חוב שהוא מעולם לא היה חייב למשיבה, וכי בכך חרג כבוד הרשם מסמכותו ופגע פגיעה חמורה בזכויותיו של מר צדיק יצחק, וכי טעה כבוד הרשם כאשר בחר שלא להתייחס בהחלטתו למסמכי התאגיד הנוספים בדבר שני הסכמים משני מועדים שונים לפיהם כל מניותיו של ליאור לוטן הועברו למר יצחק צדיק, וזאת עוד לפני הטלת העיקולים.

המבקשת טוענת כי על פי ההסכם מתאריך 01.01.12 בו הועברו חלק ממניותיו של מר לוטן למר יצחק צדיק , הוא הפך להיות בעליהם של 50% ממניות החברה, ובהסכם מתאריך 16.03.12 כל מניותיו של מר לוטן הועברו למר צדיק יצחק וממועד זה ואילך הפך לבעל המניות היחיד של המבקשת. ועל כן, אם הייתה זיקה למר לוטן לתאגיד זה, הרי שממועד זה לא הייתה לו עוד כל זיקה, וממילא לא ניתן היה לאחר מועד זה האפשרות אפילו לעקל את מניותיו.

המבקשת טוענת כי שגה כבוד הרשם שגיאה מהותית ובסיסית כאשר בחר לקבוע כי עדותו של מר יצחק צדיק אינה אמינה עליו ומכאן גם הסיק שאין לקבל את טענתו בדבר היעדר זהות בין החייבים לבין המבקשת, וכי על פי מסמכי ההתאגדות מר צדיק יצחק הינו בעל 28% לפחות ממניות החברה , תהא עדותו אשר תהא אין בה כדי לקבוע ממצא מופרך שלא היה הוא בעל מניות במבקש.

המבקשת טוענת כי הרישום ברשם החברות הינו דקלרטיבי בלבד, ועל כן שגה כבוד הרשם כאשר התעלם מההלכות לפיהן פעולת מכר או העברת זכויות , שלא נרשמה בטאבו , גוברת על כל עיקול מאוחר שנרשם, שכן העברת המניות ממר לוטן למר צדיק לא עודכנה אצל רשם החברות.

המבקשת טוענת כי בהחלטתו קבע כבוד הרשם כי קיימת זהות בין המבקשת לבין חברה אחרת בשם "המקומון הוצאה לאור 2010 בע"מ" דומה וכי זהות זו לא הוכחה כלל, וכי אותה חברה ישנה חדלה לפעול וכל נכסיה עוקלו , ואין כל משמעות לדמיון בשמות .

תגובת המשיבה:

המשיבה מציינת כי כאשר ביקשה המבקשת לבטל את העיקולים וגם במהלך הדיון שבפניו , לא כפר בסמכותו לדון בעניין זה, וכי כל שביקשה המבקשת היה להראות כי אין זהות בינה ובין ליאור לוטן ואין זה ראוי שערכאת הערעור תתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי כבוד הרשם בנוגע לחוסר אמינותו של מר צדיק.