המפדה האזרחי ואח' נ' מלכה

פסק דין

הרקע לתביעה:

1.עניינה של התביעה שלפניי בתשלום דמי שימוש ראויים בגין שימוש בנכס שלא כדין. סכום התביעה הועמד על סך 82,000 ₪.

עיקר טענות התובעות:

2.חברת המפדה האזרחי בע"מ וחברת נכסי גילרן בע"מ (להלן: "התובעות"), הן בעלות הזכויות בחלקה 20 בגוש 6781 ברחוב השופטים 33 א.ת. חולון (להלן: "המקרקעין").

3.ביום 23.11.06 נקטו התובעות בתביעה כנגד מר מלכה בנימין (להלן: "הנתבע") ואחרים, במסגרתה נתבקש בית המשפט להורות על סילוק ידם ממבנה המצוי במקרקעין (להלן: "הנכס"). בתאריך 2.8.09, נתקבלה התביעה כנגד הנתבע, במובן זה שבית המשפט, השופט מנהיים, הורה על סילוק ידו של הנתבע מהמקרקעין [ת"א (ראשון לציון) 5691/06]. בית המשפט, באותו הליך, לא הכריע לגבי זכאות התובעות לדמי שימוש ראויים בנכס מיום הגשת התביעה ( 23.11.06).

4.הנתבע ערער על פסק הדין, אך הערעור נדחה בהסכמה [ע"א (מרכז) 17139-10-09].

5.הנתבע המשיך להשתמש בנכס שלא כדין לאחר מתן פסק הדין, עד שלשכת ההוצאה לפועל הוציאה כנגדו צו פינוי בתאריך 24.8.10. משכך, הנתבע השתמש בנכס שלא כדין במשך 41 חודשים ללא תשלום, הנספרים ממועד הגשת התביעה לסילוק ידו מהמקרקעין ועד לפינוי. בכך התעשר שלא כדין על חשבונן של התובעות.

6.מאחר שהנתבע החזיק במקרקעין בלא זכות שבדין במשך 41 חודשים, יש לחייבו בדמי שימוש ראויים. דמי השימוש הראויים הוערכו על ידי שמאי מקרקעין מצד התובעות בשיעור העולה על 4,300 ₪ לחודש. יחד עם זאת, בתביעה דנן עתרו התובעות לחייב את הנתבע בדמי שימוש ראויים בסך 2,000 ₪ לכל חודש, היינו סך 82,000 ₪ לתקופת ההחזקה הנספרת ממועד הגשת התביעה לסילוק היד.

עיקר טענות הנתבע:

7.אכן ניתן פסק דינו של בית המשפט לסילוק ידו מהמקרקעין, אלא שנתגלתה לנתבע ראיה חדשה ממנה עולה כי יש לו זכויות בנכס. על כן, בתאריך 1.6.10 הנתבע הגיש עתירה לבית המשפט המחוזי לביטול פסק הדין בערעור.

8.שיעור דמי השימוש הראויים שדורשות התובעות אינו סביר ואינו הולם את השימוש בנכס.

9.בדיון שנערך לפניי העידו:

מצד התובעות: נציג התובעות - מר דיאמנט יוסף, ושמאי המקרקעין מר שרת גיא.

מצד הנתבע: הנתבע, מר בני מלכה.

ההליכים ברקע התביעה דנן:

10.התביעה דנן מבוססת על פסק הדין בת"א (ראשון לציון) 5691/06 המפדה האזרחי ואח' נ' מלכה עופר ואח', (2.8.09) (להלן: "פסק הדין"). בפסק הדין נקבע על ידי השופט מנהיים, שהנתבע משתמש בנכס שלא כדין (פסקה 15 לפסק הדין). בנסיבות אלה, ניתן צו לסילוק ידו של הנתבע ופינוי הנכס עד לתאריך 5.11.09. בפסק הדין נקבע שאין לחייב את הנתבע בדמי שימוש ראויים בגין התקופה שעד להגשת התביעה, מחמת השתק, במובחן מזכות התובעות לקבלת דמי שימוש ראויים החל ממועד הגשת התביעה לסילוק היד [ס' 16 לפסק הדין].

11.הנתבע ערער על פסק הדין אל בית המשפט המחוזי מרכז. בתאריך 8.2.10, נדחה הערעור בהסכמת הצדדים [ע"א (מחוזי מרכז) 17139-10-09 מלכה ואח' נ' המפדה האזרחי בע"מ ואח', (2010)]. משכך, הפך פסק הדין לחלוט.

12.על יסוד הקביעות העובדתיות בפסק הדין, הוגשה התביעה דנן לחיוב הנתבע בדמי שימוש ראויים במועדים החל מהגשת התביעה לסילוק היד ועד לפינוי הנכס על ידי הנתבע.

13.בתאריך 1.6.10 נקט הנתבע בתביעה לביטול פסק הדין בערעור שניתן בהסכמה, מכיוון שלטענתו קיימות ראיות חדשות בעניינו. הליך זה תלוי ועומד לפני בית המשפט המחוזי מרכז [ת"א (מרכז) 343-06-10]. עם זאת, כל עוד לא בוטל פסק הדין בערעור, ממצאי פסק הדין החלוט שרירים וקיימים. הדיון להלן יתקיים על יסוד הנחה זו.