החלטה
1.לפניי שתי בקשות מקדמיות שהגישו הנתבעים למחיקת התובענה על הסף מחמת התיישנות וטענות סף נוספות ואדון בהן במקובץ כבקשה מאוחדת אחת.
2.לאחר שעיינתי בבקשות, בתגובות התובעת ובתשובת הנתבעות, על כל נספחיהן, וכן בכתבי הטענות שהגישו הצדדים בהליך זה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשות להידחות, על כל חלקיהן, ואפרט להלן את טעמיי.
3.באשר לטענת ההתיישנות – טענה זו הועלתה זה מכבר בפני בית משפט זה. נא ראו, החלטת כב' השופט עדן, מיום 8.1.2012, כדלקמן:
"באשר לטענת ההתיישנות – אני מתרשם כי טענה זו צריכה גם לראיות ולפיכך, אני מורה כי הטענה תיבחן במהלך שמיעת התיק וההחלטה בה תינתן בסוף ההליך ושני הצדדים יהיו רשאים להביא ראיות לתמיכה בטענותיהם בשאלה זו."
מותב זה אינו דן כערכאת ערעור על החלטת בית משפט זה. יתר על כן, לאחר שעיינתי בכל הטענות והמסמכים שהוצגו עד כה מטעם הצדדים, סבורני כי לבירור שאלת ההתיישנות דרושה תשתית ראייתית, שטרם הונחה במלואה בפני בית המשפט. על כן, בשלב זה, תדחה ההכרעה בשאלת ההתיישנות, ואדרש לה, ככל שאתבקש לכך, לאחר שלב ההוכחות, במסגרתו יוצגו ראיות הצדדים גם לעניין זה.
4.באשר לטענת היותה של התביעה "קנטרנית וטורדנית" - לאחר שעיינתי בכתבי בי-הדין לא מצאתי כל ביסוס לטענה כי יש מקום לסילוק התביעה על אתר בהיותה קנטרנית. מעיון בכתבי התביעה וההגנה (המתוקנים) והחומר שצורף להם, לא ניתן לקבוע כי אין עילת תביעה ברמה הלכאורית. למעשה, מכתבי בי-הדין עולה קיומן של פלוגתאות עובדתיות ומשפטיות, שיש מקום לדון בהן לגופן (a good arguable case) ועל כן אין מדובר בתביעה, שבשלב מקדמי זה, ראויה להיחשב כ"קנטרנית וטורדנית".
5.באשר לטענת המניעות שהעלו הנתבעים, היות ובעלה המנוח של התובעת הגיש בזמנו תביעה דומה בבית המשפט לתביעות קטנות וזו נמחקה – לא מצאתי בה ממש. אכן, מנספחי הבקשה עולה כי בעבר הוגשה תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות באילת מטעם בעלה של התובעת. בתאריך 20.12.2009 התקיים דיון בתובענה, במעמד הצדדים, ובית המשפט (כב' השופט עדן) הסב את שימת לב התובע כי יתכן וההליך הנכון לתביעה זו אינו במסגרת של בית המשפט לתביעות קטנות. לאור זאת, הודיע התובע כי הוא מבקש למחוק את התביעה ולהגיש אותה לאחר קבלת ייעוץ משפטי ועל כן התביעה נמחקה. הנה כי כן, טענת הנתבעים למעשה בי-דין אשר מקים לתובעת "מחסום דיוני", כלשונם, המונע ממנה הגשת תובענה חדשה באותן עילות ממש הינה בכל הכבוד שגויה ודינה להידחות.
מחיקת תביעה אינה מהווה מעשה-בית-דין. הוו אומר: התובע אינו מנוע מלהגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה (תקנה 527 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי בעמ' 384; רע"א 590/00 רביע נ' ג'רוזלם פוסט פבליקישנס בע"מ, מיום 14.6.200).
יתר על כן, בעלה המנוח של התובעת הודיע בזמנו מפורשות בבית המשפט לתביעות קטנות, במעמד הנתבעים, כי מחיקת התביעה נעשית לצורך הגשתה בערכאה דיונית מתאימה לאחר קבלת יעוץ משפטי. מכאן, מצאתי את טענת הנתבעים באשר ל"מחסום דיוני" כנגד התובעת כלוקה בחוסר תום לב ומוטב היה לו לא נטענה.
6.באשר לטענת הנתבעים כי התובעת עצמה ביצעה בניה לא חוקית – לא מצאתי כי יש בכך כדי להקהות מטענות התובעת כלפי הנתבעים. ודוק, אין עסקינן בהליך "בגצ"י" וככל שהתובעת ביצעה בנייה תוך הפרת החוק ונענשה על כך, אין בדבר כדי להכשיר בנייה בניגוד לדין – לכאורה – מצד הנתבעים שיש בה משום גרימת נזק לכאורה לתובעת.
7.באשר לטענת הנתבעים כי לתובעת לא נגרם כל זנק – אין בידי לקבל טענה זו כטענה מקדמית שכן מדובר בליבת המחלוקת וכפי שציינתי כתב התביעה מגלה עילת תביעה ברמה הלכאורית ועל כן והכרעה בעניין זה תתקבל לאחר שמיעת הראיות שיוצגו מטעם הצדדים.
8.באשר לטענה שהעלו הנתבעים כי התובעת לא קיימה אחר הוראת סעיף 122 לתקנות סדר הדין האזרחי ועל כן יש למחוק את התביעה – לא מצאתי לקבלה, משטענה זו לא הועלתה בבקשה, אלא נטענה לראשונה במסגרת התשובה לתגובת התובעת, כך שלא התאפשר לאחרונה ליתן התייחסות לנטען נגדה.
9.באשר לטענה כי התובעת לא צירפה תצהיר – אף בזה לא מצאתי ממש, שכן תגובת התובעת נסמכה על טענות משפטיות. עם זאת, לימים הגישה התובעת תצהיר וזאת מתוך זהירות. אעיר כי הנתבעים עצמם תמכו בקשתם בתצהיר בגצ"י, במקום תצהיר המפרט כדבעי את העובדות הדרושות, כך שלמעשה בקשתם לא נתמכה בתצהיר כדין.
10.לאור המקובץ, אני דוחה כאמור את הבקשה על כל חלקיה. תמו ההליכים המקדמיים. הנתבעים יישאו בהוצאות משפט, בגין בקשה זו, בסך 2,000 ₪, אשר ישולמו לתובעת בתוך 30 יום מהיום, אחרת תתווסף תוספת ריבית והצמדה מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
11.החלטתי תישלח לב"כ הצדדים.
ניתנה היום,כ' אייר תשע"ג, 30 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.
