אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> המכון לרפואה משפטית יפצה הורי חייל בגין נטילת רקמות מהגופה ללא הסכמתם

המכון לרפואה משפטית יפצה הורי חייל בגין נטילת רקמות מהגופה ללא הסכמתם

תאריך פרסום : 25/10/2009 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
4417-02
22/10/2009
בפני השופט:
י' נועם

- נגד -
התובע:
1. ת' כ'
2. א' כ'
3. עזבון המנוח מ' כ' ז"ל

עו"ד ש' ילינק וא' גולדמן
הנתבע:
1. פרופ' יהודה היס
2. ד"ר ריקרדו נחמן
3. ד"ר יצחק ברלוביץ'
4. המרכז הלאומי לרפואה משפטית
5. מדינת ישראל - משרד הבריאות

עו"ד מ' צ'רקה וע' דרור
פסק-דין

התובענה

1.       לפניי תובענה לפיצויים שהוגשה על-ידי הוריו ועזבונו של המנוח, החייל מ' כ' ז"ל (להלן - המנוח), בגין נזקים שהוסבו להם, על-פי הנטען, כתוצאה מהתנהלות המרכז הלאומי לרפואה משפטית (להלן - המכון לרפואה משפטית אוהמכון) במהלך נתיחה שנערכה בגופת המנוח. התובענה הוגשה נגד מדינת ישראל והמכון, וכן נגד הרופא שביצע את הנתיחה ומי שהיו מופקדים על ניהול המכון. התובעים 1 ו-2 (להלן - התובע או התובעת) הם הורי המנוח, והתובע 3 הנו עזבון המנוח. התובעים טוענים, כי נתיחת גופת המנוח במתכונת שבוצעה, ובכלל זה נטילת דגימות ורקמות מהגופה, נעשתה שלא בהסכמתם, בוצעה בניגוד להוראות חוק האנטומיה והפתולוגיה, התשי"ג-1953 (להלן - חוק האנטומיה והפתולוגיה או החוק), ומקימה להם עילות תביעה לפיצויים. התובעים עותרים לפיצויים בגין הנכות הנפשית שנגרמה להם, ובמיוחד לתובע, כתוצאה מחשיפת דבר הימצאותן של הדגימות במכון, והצורך בעריכת טקס לקבורתן. כן עותרים הם לפיצויים בגין סבלם, הפגיעה ברגשותיהם ובזכויותיהם החוקתיות והפגיעה בכבודו של המנוח, כתוצאה מהתנהלות זו של המכון. הם מבקשים, כי בית-המשפט יחייב את הנתבעים אף בפיצויים מוגברים ועונשיים, זאת, בין היתר, על-רקע טענתם, כי ההתנהגות הפסולה של המכון, נושא התובענה, אפיינה את התנהלות המכון במקרים רבים נוספים.

2.       בפתח פסק-הדין יצוין, כי התובענה דנן דומה בעיקרה לתובענה שהוגשה לבית-משפט זה בת"א 5340/03 בן צבי נ' פרופ' יהודה היס, אשר פסק-הדין בעניינה ניתן על-ידי כב' השופט צ' זילברטל ביום 11.3.08 (להלן - פרשת בן צבי). בשתי התובענות, בתיק שלפניי ובפרשת בן צבי, היו התובעים מיוצגים על-ידי אותם עורכי-דין, והועלו להכרעה שאלות זהות, הנוגעות לקבלת הסכמת משפחת המנוח לביצוע הנתיחה במתכונת שנעשתה, שכללה נטילת דגימות וחלקים מהגופה ושמירתם במכון. בפרשת בן צבי הסכימו הצדדים להסתמך על עדויותיהם של המומחים מטעמם בתחום הרפואה המשפטית - שני המומחים מטעם התובעים והמומחה מטעם הנתבעים - אשר נשמעו לפניי בתובענה דנן - ת"א 4417/02. בפסק-דין מקיף ומפורט בפרשת בן צבי, התייחס כב' השופט זילברטל לסוגית מהות ההסכמה הנדרשת מבני משפחה לצורך ביצוע נתיחה שלאחר המוות, לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה, ולכל השאלות המשפטיות שהתעוררו גם בתיק שלפנינו בסוגיית החבות. בפסק-הדין נקבע, כי קמה לתובעים עילה תביעה כנגד הנתבעים בעוולות בנזיקין של הפרת חובה חקוקה ורשלנות, בגין נתיחת גופת המנוח ונטילת רקמות ממנה לבדיקה, זאת כאשר לא ניתנה על-ידי בני המשפחה הסכמה למתכונת הנתיחה, כנדרש על-פי חוק האנטומיה והפתולוגיה; והנתבעים חויבו בפיצויים מוגברים, אך לא בפיצויים עונשיים. אקדים ואציין כבר עתה, כי עיקר הכרעותיו של כב' השופט זילברטל, במחלוקות המשפטיות שבין הצדדים בשאלת החבות, מקובלות עליי ממכלול טעמיהן; אם כי, בנסיבות המקרה דנן לא מצאתי מקום לפסיקת פיצויים מוגברים. נוכח הזיקה ההדוקה שבין שתי התובענות, והכרעתו של כב' השופט זילברטל בסוגיות זהות שהועלו בשני התיקים, על סמך תשתית ראייתית זהה בתחום הרפואה המשפטית וטיעונים דומים בעיקרם שהועלו על-ידי אותם עורכי-דין, אסתפק לרוב בהפניה למסקנותיו המשפטיות, תוך אימוצן, מבלי לשוב ולפרט את מכלול הנימוקים שעמדו ביסודן.

הרקע העובדתי בעניין נתיחת גופת המנוח

3.       ביום 22.9.01 נמצאה גופתו של המנוח, חיל בן 18, בבסיס הצבאי בו שירת, כאשר היא ירויה בראשה. לצד הגופה נמצא נשקו האישי של המנוח, מסוג M16. ההערכה הראשונית הייתה, כי המנוח, שהיה אותה עת טירון בחיל ההנדסה הקרבית, שם קץ לחייו.

4.       בעקבות האירוע הטראגי, הגיעו באותו הערב נציגי יחידת קצין העיר רחובות, כשהם מלווים ברופא, לביתם של התובעים, הורי המנוח, בלוד. לאחר שנמסרה למשפחה הבשורה המרה, שהו נציגי קצין העיר עוד מספר שעות בבית המשפחה, במהלכן נתבקש קצין הנפגעים, רס"ן (מיל') י' פרי, על-ידי קצין העיר, להשיג את הסכמת המשפחה לנתיחת גופתו של המנוח, בכדי לקבוע את סיבת המוות במסגרת חקירת המשטרה הצבאית (מצ"ח) שנפתחה בעניין. רס"ן פרי העלה את הבקשה לפני בני המשפחה, ולאחר ששקלו בדבר, חתם אבי המשפחה, התובע, על טופס "הסכמת בן משפחה לניתוח שלאחר המוות" (נספח א' לתצהירו של ד"ר ר' נחמן). בטופס זה נרשם, כי התובע "מסכים לניתוח שלאחר המוות", והתובע אישר את הסכמתו בחתימתו, זאת בנוכחותו ובחתימתו המאשרת של רס"ן פרי. בהמשך, עוד באותו הלילה, הועברה גופת המנוח למכון לרפואה משפטית לשם נתיחתה. נתיחת הגופה בוצעה למחרת, ביום 23.9.01, בשעות הבוקר.

5.       כאן המקום להקדים ולציין, כפי שיפורט עוד להלן בסקירת הרקע המשפטי, כי בהתאם להוראות סעיפים 6(א) ו-6א לחוק האנטומיה והפתולוגיה, ותקנה 2 לתקנות האנטומיה והפתולוגיה, תשי"ד-1954 (להלן - התקנות), לצורך ביצוע נתיחת גופה לשם קביעת סיבת מוות, נדרשת הסכמת בן-זוגו של הנפטר, בהיעדר בן-זוג - הסכמתם של ילדיו, בהיעדר ילדים - הוריו, ובהיעדר הורים - אחיו או אחותו. כן נדרשת תעודה חתומה על-ידי שלושה רופאים, המאשרים כי הנתיחה דרושה לצורך קביעת סיבת המוות.

6.       בטרם ביצוע הנתיחה, חתמו שלושה מרופאי המכון על טופסי הנתיחה, בכדי לאשר כי קיים צורך בביצוע הנתיחה, כנדרש בחוק, ונתקבלה בפקסימיליה מיחידת קצין העיר ברחובות, הסכמתו בכתב של התובע לביצוע נתיחה בגופת בנו (סעיף 4 לתצהיר ד"ר נחמן, ונספחים א' ו-ב' לתצהיר). במהלך הנתיחה נלקחו דגימות דם ונוזלי גוף אחרים לצורך בדיקות מעבדה, וכן דגימות של רקמות וחלקים מאיברים שונים בגופה. נטילת הדגימות תועדה בכתב, והרקמות סומנו ונשמרו בצנצנות עם פורמלין. דגימות נוזלי הגוף נשלחו לבדיקות מעבדה, ודגימות הרקמות לא הועברו לבדיקה, אך נשמרו במכון. בשעות אחר הצהריים של אותו היום הובאה גופתו של המנוח למנוחות. בדו"ח הנתיחה, שנערך ביום 10.10.01, נקבע כי מותו של המנוח נגרם מנזקים חמורים למוח בעקבות מעבר קליע בראש, וכי מדובר בירי מטווח קרוב - מגע בחלל הפה.

7.       בחודש דצמבר 2001, בעקבות פרסומים אודות אי-סדרים שנתגלו בעבודת המכון, ולאחר שנתעוררו בלבו של התובע חשדות, לפיהם חלקים מגופת בנו נשמרו ונותרו במכון לרפואה משפטית, מבלי שנקברו, פנה הלה לנציגי המכון, העלה בפניהם את חששותיו ודרש לדעת אם יש בהם ממש. לאחר בירור נתחוור, כי אכן קיימות במכון דגימות של רקמות מאבריו של המנוח, והדבר הודע לתובע, אשר דרש כי הדגימות תובאנה לקבורה. ביום 23.1.02 הועברו הדגימות, שכללו ארבע צנצנות ושתי מבחנות, לידי נציגי הרבנות הצבאית. לבקשתו של התובע, צולמו הדגימות והוצגו לו תמונותיהן. לאחר מכן, עוד באותו היום, הוכנסו הדגימות לתוך קופסא, ונטמנו בקברו של המנוח בבית העלמין, בנוכחות התובע ואנשי הרבנות הצבאית.

הרקע אודות חקירת התנהלות המכון

8.       כרקע לדיון יש להוסיף ולסקור את הליכי הבדיקה והחקירה שננקטו בעניין התנהלות המכון.

          בעקבות כתבות בעיתונות בשנת 2000, בדבר אי-סדרים בהתנהלות המכון לרפואה משפטית, ולאור בקשת חלק מעובדי המכון, מינה שר הבריאות ועדה לבדיקת המכון לרפואה משפטית, בראשות השופט (בדימ') א' סגלסון, הידועה כ"ועדת סגלסון" (להלן - ועדת סגלסון). הוועדה בחנה היבטים שונים בפעילות המכון, ובחודש אפריל 2001 פרסמה את דו"ח הבדיקה מטעמה (נספח ג' לתצהירו הראשון של התובע). הדו"ח כלל ממצאים חמורים וקשים על תפקוד המכון, בין-השאר בכל הנוגע לשימוש ברקמות ובאיברים, שניטלו מגופות נפטרים במהלך נתיחה, לצרכי מחקר והוראה, וזאת מבלי שנתקבלה לכך הסכמת הנפטרים - בחייהם, או הסכמת בני המשפחה - לאחר המוות. כן נמתחה בדו"ח ביקורת על היעדר נהלים כתובים וברורים, לתיעוד של הסכמות לביצוע נתיחות ונטילת אברים ורקמות.

9.       בנוסף, נפתחה חקירה משטרתית בעניינו של נתבע 1, פרופ' היס, שעמד בעבר בראש המכון. בסיום החקירה, ובגדרו של הסדר טיעון, הוגשה נגד נתבע 1 קובלנה לבית-הדין למשמעת של עובדי המדינה. הוא הודה במיוחס לו, הורשע בעבירת משמעת של רשלנות בקיום המוטל עליו כעובד מדינה, ודינו נגזר לעונש של נזיפה. על-פי הקובלנה, בכ-125 מקרים, מבין אלפי הנתיחות שבוצעו במכון בשנים 1996-2000 נעשה שימוש לצרכי מחקר בדגימות שניטלו בנתיחה, זאת מבלי שניתנה לכך הסכמת משפחות הנפטרים, כנדרש על-פי דין. כן יוחסה לנתבע 1 אחריות בגין אי-קביעת נהלי עבודה בכל הנוגע לקבלת הסכמת המשפחות לנטילת דגימות מגופות לצרכי מחקר, וכן בגין אי-קביעת נהלים בנוגע לבדיקת טיב הסכמת בני המשפחה לנתיחה, במקרים שבהם ההסכמה ניתנה בתחנת משטרה.

10.     בעקבות מסקנות ועדת סגלסון, עודכנו בשנת 2003 נהלי המכון (נספח ג' לתצהירו של ד"ר נחמן). הנהלים מתייחסים בין-השאר למהות ההסכמה המתבקשת ממשפחת הנפטר, בהתאם לחוק האנטומיה והפתולוגיה. הם כוללים מתן דף מידע למשפחת המנוח (נספח ד' לנוהל) שבו מוסבר תהליך הנתיחה, ומצוין כי הדגימות שתילקחנה מהגופה בזמן הנתיחה, אמורות להישמר במכון עד לסיום ההליך החקירתי או המשפטי, למשך שנתיים לפחות, וכי בן המשפחה המעוניין לקבור דגימות אלה בקבר הנפטר, מתבקש לציין זאת. כן כולל הנוהל נוסח של הסכמה בכתב של בן משפחה לנתיחה, לשם קביעת סיבת המוות, שבו ניתנת אף הסכמה כי דגימות מהגופה תישמרנה כראיה, לפי שיקול דעתם המקצועית של רופאי המכון, למשך הזמן הנדרש לכך, בהתאם להחלטות גורמי החקירה והתביעה. עוד דורשים הנהלים הסכמה מפורשת של משפחת הנפטר, כל אימת שניטלים מהגופה איברים או רקמות לצורך מחקר רפואי.

11.     נתיחת גופת המנוח בוצעה בחודש ספטמבר 2001, דהיינו - בתקופה שבין פרסום דו"ח ועדת סגלסון בחודש אפריל 2001, לבין התווית הנהלים המעודכנים בחודש דצמבר 2003.

מבט-על אודות ההליכים והראיות

12.     הדיון בשאלות החבות והנזק התקיים במאוחד. במחלוקות בעניין החבות העידו מטעם התובעים: התובע עצמו; מר י' פולצ'ק, ששירת ברבנות הצבאית וטיפל בהבאת רקמות האיברים של המנוח לקבורה; ושני מומחים לרפואה משפטית - ד"ר מ' רוגב וד"ר ח' קוגל. ד"ר רוגב, ששימש בעבר כמנהל המכון  וכראש מדור רפואה משפטית בצה"ל, לא חלק בעדותו על כך שחקירת סיבת מוות, ככלל, מצדיקה ביצוע נתיחה מלאה, לרבות נטילת דגימות של רקמות מהגופה. ואולם לגרסתו, קבלת ההסכמה הנדרשת לנתיחת גופת נפטר, מחייבת מתן הסבר על מהות הנתיחה, לרבות הצורך בנטילת דגימות של איברים, ואין אינדיקציה לכך שהדבר נעשה במקרה דנן. ד"ר קוגל, ששימש כרופא במכון עד לשנת 2005, ציין אף הוא, כי לא ניתנה במקרה דנן הסכמה מדעת לנתיחה, לא כל שכן לנטילת דגימות של רקמות. כן התייחס הלה בהרחבה להתנהלות הבלתי תקינה של המכון, לפני פרסום דו"ח ועדת סגלסון ולאחריו - התנהלות שהיה שותף לה. בכל הנוגע לשיעור הנזק, השמיעו התובעים, בנוסף לעדות התובע, את המומחה הרפואי מטעם התובע, בתחום הפסיכיאטרי, ד"ר י' לריה, שקבע כי לתובע הוסבה נכות נפשית צמיתה בשיעור של 60%, בגין חשיפת דבר קיומן של דגימות האיברים והצורך בעריכת טקס הקבורה הנוסף, ואשר העריך את הנכות התפקודית כמלאה.

13.     מטעם הנתבעים העידו בסוגיית החבות: ד"ר ר' נחמן, שביצע את הנתיחה; רס"ן (במיל') י' פרי, קצין הנפגעים שלבקשתו חתם התובע על טופס ההסכמה לביצוע הנתיחה; וד"ר ו' ספיץ, מומחה לרפואה משפטית ממישיגן ארה"ב, אשר חווה דעתו בדבר הצורך בעריכת נתיחה מלאה לשם קביעת סיבת המוות, הן בכלל והן במקרה הנדון. באשר לנזק, השמיעו הנתבעים את המומחה מטעמם בתחום הפסיכיאטריה, פרופ' א' אליצור. הלה חווה דעתו, כי לתובע נכות רפואית נפשית צמיתה בשיעור של 40%; אך קבע, כי 20% נובעים ממצב רפואי קודם, ו-20% - בגין האירועים הנוגעים לנטילת הרקמות ועריכת הקבורה הנוספת. הוא אישר את קביעתו של ד"ר לריה, כי הנכות התפקודית של התובע, בכל הנוגע לכושר עבודתו, הנה מלאה. כן הוגשה מטעם הנתבעים תעודת עובד ציבור של מר ח' עידן ממשרד הביטחון, בדבר ריכוז סכומי התגמולים וההטבות שהתובעים קיבלו ממשרד הביטחון, המתבססים על היעדר הכנסות.

14.     בטרם החלה שמיעת הראיות, ביקשו התובעים לעיין בחומר החקירה שנאסף על-ידי המשטרה בהליך החקירתי שהסתיים בהעמדה לדין משמעתי של נתבע 1. בהסכמת הצדדים, נמסר החומר הרב לעיוני, על-מנת לבחון אם מדובר בחומר רלבנטי לתובענה ולמחלוקות כפי שנתגבשו בכתבי הטענות. בשלב זה הצהירה ב"כ הנתבעים, כי אינה חולקת על כך, שככלל, בין לפני פרסום דו"ח ועדת סגלסון ובין לאחריו (כולל בתקופה הרלבנטית לנתיחה הנדונה), בכל מקרה שבו ניתנה הסכמה לנתיחה, בין במכון, בין באמצעות גופים כמו צה"ל או המשטרה, ובין במקרים שבהם בוצעו נתיחות על-פי צווי בית-משפט - לא ביקשו גורמי המכון לרפואה משפטית הסכמה ספציפית של המשפחות ללקיחת רקמות ואיברים במסגרת ביצוע הנתיחות, ואף לא יידעו את המשפחות בדבר נטילתם ושמירתם במכון. על-רקע הצהרה זו, שצמצמה את המחלוקת בין הצדדים בסוגיית קבלת ההסכמה מהמשפחות, לא מצאתי במסמכים הרבים שבתיק החקירה המשטרתי, חומר רלבנטי נוסף שהיה מקום להציגו לתובעים (החלטה בבש"א 6271/07 מיום 30.4.06).  

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ