אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> המיסיה הדתית הרוסית בירושלים נ' סאמי נג'אר

המיסיה הדתית הרוסית בירושלים נ' סאמי נג'אר

תאריך פרסום : 03/12/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
5149-04,5150-04
25/11/2013
בפני השופט:
שכיב סרחאן

- נגד -
התובע:
המיסיה הדתית הרוסית בירושלים
הנתבע:
1. מאזן ג'ראיסי
2. וליד ג'ראיסי

פסק-דין

פסק דין

כללי

1.התובעת, המיסיה הדתית הרוסית בירושלים, הינה מוסד כנסייתי דתי. היא נציגת הכנסייה הפרוסלבית הרוסית (הפטריארכט של מוסקבה) ואחראית, בין השאר, על הניהול והשימוש של נכסי הכנסייה בשטחי מדינת ישראל. היא הבעלים של מקרקעין בשטח 5,168 מ"ר, הנמצאים בעיריית נצרת והידועה גם כחלקה מס' 8 בגוש 16568. (להלן: "המקרקעין").

2.בשנת 1960, התקשרו התובעת וחברת בית הידידות בע"מ (להלן: "החברה") בחוזה שכירות בלתי מוגנת, לפיו השכירה התובעת את המקרקעין לחברה בשכירות בלתי מוגנת, לתקופה של 27 שנה, החל מיום 1.4.1960 ועד ליום 31.3.1987. (להלן: "חוזה השכירות").

3.וכן, הוצהר, הותנה והוסכם בחוזה השכירות, כי החברה שוכרת את המקרקעין לצורך הקמת בניין/בניינים עליהם, וכי החברה תהא רשאית להשכיר את הבניין/בניינים לשוכרי משנה למטרות ציבוריות בלבד.

4.אכן, החברה הקימה, בזמנו, בניין על המקרקעין, שנקרא "בית הידידות". (להלן: "הבניין"). דא עקא, בניגוד לתנאי חוזה השכירות, השכירה החברה חלקים מהבניין לעשרות שוכרים שונים (להלן: "השוכרים") בדיירת מוגנת שלא למטרות ציבורית. השוכרים השונים ובכללם התובעים, שילמו דמי מפתח, דמי שכירות וניהלו, במשך שנים רבות, עסקים שונים בבניין.

5.לקראת תום תקופת השכירות, נוהל משא ומתן בין התובעת לבין החברה, לשם הארכת תוקפו של חוזה השכירות. תחילה, המשא ומתן נקלע למבוי סתום, דבר שחייב את התובעת להגיש לבית המשפט תביעה לפינוי וסילוק ידה של החברה מהמקרקעין .ברם, במסגרת ההליך האמור, הגיעו הצדדים לידי הסכמה, לפיה תוארך תקופת השכירות לחמש שנים נוספות, והכל בהתאם לתנאי חוזה השכירות ובשינויים המתחייבים.

6.ביני לביני, הוקמה ונרשמה כדין (ביום 28.2.1988) עמותת בית הידידות-נצרת (להלן: "העמותה") שנכנסה בנעליה של החברה.

אציין, כי בחודש ינואר 2008, חתמו התובעת והעמותה על חוזה שכירות בלתי-מוגנת, שתנאיו זהים בעיקרם לתנאי חוזה השכירות. תקופת השכירות נקבעה לחמש שנים. וכן, הוסכם בין הצדדים, כי העמותה תהא רשאית להשכיר את הבניין או חלקים ממנו לשוכרים שונים לשם ניהול חנויות בבניין. (להלן: "חוזה השכירות הנוסף").

7.גם העמותה הפרה את חוזה השכירות הנוסף. בתום תקופת השכירות, היא לא פינתה את המקרקעין ולא העבירה את החזקה בהם לידי התובעת. לפיכך, הגישה התובעת לבית המשפט תביעה לפינוי וסילוק ידה של העמותה מהמקרקעין (ת.א. 1955/93) . בית המשפט, נעתר לתביעה ובפסק הדין מיום 20.2.2000, הוא ציווה על העמותה לסלק את ידה מהמקרקעין, לרבות הבניין, ולהחזירם לתובעת, והכל מבלי לפגוע בזכויותיהם של השוכרים שבבניין. ערעור על פסק הדין האמור (ע"א 1098/00) נדחה ביום 14.11.2000.

8.לאחר מתן פסק הדין האמור, התפרקה העמותה. הנתבע מר סאמי נג'אר היה (החל משנת 1994) אחד השוכרים בבניין, וניהל במושכר, בית עסק לבגדי ילדים. וכן, גם הנתבעים ה"ה מאזן ווליד ג'ראייסי היו השוכרים של אחד המושכרים בבניין וניהלו במושכר בית עסק לאופטיקה.

9.לאחר שהתברר, כי העמותה התפרקה ולאחר שהשוכרים לא הסדירו כדין את זכויותיהם במושכרים שבבניין, הגישה התובעת תביעות לפינוי וסילוק השוכרים מהמקרקעין, ובכללן התביעות דנן. שתי תביעות, שעילותיהן זהות לעילות התביעות דנן (10594-09-08 ו- 1157-10-08), התבררו במאוחד לפני כב' השופט טאהא ערפאת (להלן: "התיק העיקרי"). במהלך המשפט, הגיעו הצדדים לידי הסכם דיוני, שקיבל (ביום 16.11.2009) תוקף של החלטה, לפיו:

"הצדדים מתכבדים להודיע כי הגיעו להסדר דיוני ביניהם כדלקמן:

1. הצדדים בתיק ייכבלו (כך במקור!!) לתוצאת פסק-הדין שיינתן בת.א. 10594-09-08 ו- 1157-10-08 (המאוחדים), ואלה יחולו עליהם ללא צורך בהמשך ניהול תיקם, למעט בעניין הנקודתי של חישוב גובה דמי שכירות חופשיים ו/או חישוב גובה פיצוי, אם ייפסקו, המתאימים לנסיבות הספציפיות של תיק זה"

2. ...

3. ...."

(להלן: "ההסדר הדיוני").

10.בפסק הדין שניתן ,ביום 13.9.2010, בתיק העיקרי, קיבל בית מהשפט (כב' השופט טאהא ערפאת) את התביעות דשם והורה על סילוק ידם ופינויים של הנתבעים דשם מהמקרקעין. (להלן: "פסק הדין בתיק העיקרי"). וכן, נקבע בפסק הדיו בתיק העיקרי כי הנתבעים דשם אינם דיירים מוגנים, או בעלי רשות בלתי הדירה, ואין להתנות את פינויים מהמקרקעין בתשלום פיצויים כלשהם. באשר לתשלום דמי שכירות, נקבע בפסק הדין האמור, כי התובעת לא הוכיחה את זכותה לדמי שכירות ראויים, ועל-כן על הנתבעים דשם לשלם לה דמי שכירות מוסכמים בהתאם לחוזי השכירות שנחתמו, בזמנו, בינם לבין החברה.

ערעור על פסק הדין בתיק העיקרי (ע"א 26413-11-10) נדחה. גם בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי (רע"א 3583/11) נדחתה אף הוא.

11.בהתאם להסדר הדיוני ופסק הדין בתיק העיקרי, נעתר בית המשפט לבקשת התובעת ,מיום 7.10.2010, ונתן (ביום 28.10.2010) פסק דין חלקי, המורה לנתבעים לסלק את ידם מהמקרקעין המוחזקים על ידם בבניין ולהחזירם לתובעים ,כשהם ריקים מכל אדם וחפץ והשייכים להם וזאת בתוך 30 יום. אכן, הנתבעים סילקו את ידם (ביום 28.10.2010) מהמקרקעין, בהתאם לפסק הדין החלקי האמור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ