אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> המחוזי ביטל החלטה לסטות מהסדר טיעון לגבי הארכת מועד לביצוע צו הריסה

המחוזי ביטל החלטה לסטות מהסדר טיעון לגבי הארכת מועד לביצוע צו הריסה

תאריך פרסום : 30/07/2009 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
2854-08
29/07/2009
בפני השופט:
י' נועם

- נגד -
התובע:
יהודה פייגלין
עו"ד עוז כהן
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד האגף המשפטי של עיריית ירושלים
פסק-דין

הערעור

1.       לפניי ערעור על גזר-דינו של בית-המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כב' השופטת ת' בר-אשר - צבן), מיום 20.11.08, בת"פ 2274/08. הערעור מופנה כנגד החלטתו של בית-משפט קמא שלא לאמץ את הסדר-הטיעון שהגיעו אליו הצדדים, בעניין מועד ביצועו של צו שניתן במסגרת גזר-הדין, להריסת עבודות של סגירת מרפסת פתוחה בבניין בעל ייחוד תכנוני וארכיטקטוני המצוי במרכז ירושלים.

הערעור מתמקד בשיקולים שעל בית-המשפט לבחון בעת קביעת המועדים לביצועם של צווי הריסה והתאמה הניתנים בגדרם של גזרי-דין בגין עבירות בנייה.

ההליכים בערכאה הדיונית

2.       המערער הורשע בבית-משפט קמא, על-פי הודאתו, בעבירה של בנייה ללא היתר - לפי סעיפים 145(א) ו-204(א) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, בכך שבמהלך שנת 2007 ביצע עבודות של סגירת מרפסת פתוחה, בבניין "מרכז אמיר" בירושלים, המוכר כ"בניין השופרסל", בקרן הרחובות אגרון - המלך ג'ורג', בסמוך לכיכר צרפת. הוא אטם שני פתחים בקירות החיצוניים שהובילו אל מרפסת דירתו, פרץ שלושה פתחים אחרים וסגר את המרפסת. בכך ביצע המערער שינויים בקירות החיצוניים של הבניין, וצירף לשטח דירתו את המרפסת בשטח של כ-26 מ"ר. כן הורשע המערער בשימוש ללא היתר, במבואה המובילה אל דירתו, המצויה בשטח המשותף בחדר המדרגות, ששטחה כ-5.5 מ"ר.

3.       הודאתו של המערער ניתנה במסגרת הסדר טיעון, לפיו תוקן כתב-האישום, והצדדים הסכימו לעתור לתשלום קנס בסך 14,000 ש"ח, ולחיוב המערער לחתום על התחייבות כספית להימנע מעבירה דומה. כן הוסכם בגדר ההסדר, לעתור למתן צו הריסה לעבודות סגירת המרפסת, או להתאמתה לתוכניות ולהיתרי הבנייה החלים על הבניין, אשר ביצועו יידחה בשנה.

4.       לאחר שהצדדים הודיעו לבית-משפט קמא על הסדר-הטיעון, ובטרם הודה המערער בעובדות כתב-האישום המתוקן, הבהיר בית-משפט קמא לצדדים כי אינו כבול להסדר הטיעון, ואף העיר כי דעתו אינה נוחה מכך שביצוע צו ההריסה - לעבודות בנייה הפוגעות במידה משמעותית במבנה הארכיטקטוני של הבניין שמצוי במקום מרכזי בירושלים - יידחה בשנה. בעקבות הערת בית-המשפט, ועוד לפני מתן תשובת המערער לאישום, הודיע התובע, כי יבקש שביצוע צו ההריסה בעניין המרפסת והקיר החיצוני של הבניין, יידחה בחצי שנה בלבד, ואילו ביצוע הצו המתייחס אל המבואה, יידחה בשנה. לאחר ההודעות האמורות, הודה המערער בעובדות כתב-האישום המתוקן והורשע.

5.       בטיעוניו לעונש בערכאה הדיונית, טען המערער, כי בבניין בוצעו כשתים-עשרה עבירות דומות של סגירת מרפסות חיצוניות, וכי רק בכמחצית מהמקרים הוגשו כתבי-אישום. עוד ציין המערער, כי בהיותו פעיל בוועד הבית, פנה במשך השנים אל העירייה על-מנת לקדם תוכנית שתאפשר שינוי משמעותי של חזית הבניין, שיכלול גם סגירת מרפסות; ואולם, הוא לא זכה לשיתוף פעולה, הן מצד דיירי הבית והן מצד גורמי התכנון בעירייה. על-כן שכר לאחרונה שירותיו של אדריכל שהחל לקדם תוכנית שתכשיר את סגירת המרפסת. עם זאת, הבהיר המערער, כי להערכתו ההליך התכנוני אמור להיות ממושך, בשל הצורך בהשגת הסכמת כל דיירי הבניין, ולא כולם מעוניינים לקדם את התוכנית, הכרוכה בהשקעת משאבים כספיים לא מבוטלים.

גזר-דינו של בית-משפט קמא

6.       בגזר-הדין מיום 20.11.08, הטיל בית-משפט קמא את העונשים והצווים המוסכמים, אך בחר שלא לאמץ את הסדר-הטיעון בעניין מועד ביצועו של צו ההריסה וההתאמה, המתייחס לעבודות סגירת המרפסת הפתוחה והשינויים שבוצעו בקיר החיצוני של הבניין. בית-משפט קמא קבע, כי הצו יבוצע עד ליום 1.2.09, דהיינו - תוך כחודשיים וחצי ממועד גזר-הדין, ולא תוך שישה חודשים כמוסכם בהסדר הטיעון.

בית-משפט קמא ציין בגזר-דינו, כי עבירת הבנייה שביצע המערער פגעה בחזות הבניין, הן בשינוי הפתחים החיצוניים, הן בסגירת המרפסת והן בשינוי צבע הקירות החיצוניים של הבניין.

          בגזר-דינו המפורט והמנומק, מנה בית-משפט קמא את השיקולים שעל בית-המשפט להביא בחשבון בבואו לקצוב את משך תקופת הארכה לביצועו של צו הריסה שיפוטי, הן השיקולים הציבוריים והן השיקולים של אינטרס הפרט. בית-משפט קמא הגיע לכלל מסקנה, כי במקרה דנן שיקולים של שמירה על המדיניות התכנונית, מצדיקים שלא לאפשר את השארת עבירות הבנייה הנדונות על תלן, ובוודאי שלא להותירן עד אשר תוכשרנה העבירות, אם אמנם תוכשרנה. בהקשר זה ציין בית-משפט קמא, כי "סגירת המרפסות בבניין הנדון מהווה פגיעה במרקם התכנוני והאדריכלי, והופכת מבנה אדריכלי סימטרי... לגיבוב של תוספות בנייה מכוערות, העומדות בראש חוצות, בטבורה של עיר הבירה".

בית-משפט קמא הוסיף וקבע, כי במקרה דנן הפגיעה במרקם התכנוני והאדריכלי אף מהווה פגיעה של ממש  באינטרס של קיום שלטון החוק וכיבוד הדין ויישומו. בהקשר זה ציין בית-משפט קמא, כי "מדובר בעבירות בנייה שנעברו במרכז עיר הבירה... ובכך פוגמות הן בגסות בחלק מחלון הראווה של העיר", והוסיף וציין כי "הנצחת עבירות הבנייה הנדונות בראש חוצות, לא רק חותרת תחת שלטון החוק, אלא אף ללא ספק מכרסמות באמון הציבור במערכת אכיפת החוק" (פיסקה 10 לגזר-הדין).

עוד קבע בית-משפט קמא, כי במקרה הנדון שיקולי הפרט, ובכללם טענת המערער על מטרת סגירת המרפסת למניעת רעש ופיח, אמורים לסגת מפני האינטרסים הציבוריים שצוינו לעיל, ובפרט כשמדובר בעבירות בנייה שהיקפן קטן ביחס לנזק התכנוני והאסתטי שלהן, וכאשר עסקינן בהריסת בנייה קלה של סגירת מרפסת, שעלותה אינה אמורה להיות גבוהה כלל ועיקר.

בית-משפט קמא הוסיף וציין, כי הליכי הכשרת עבירות הבנייה מצויים בשלבים מקדמיים, וכי הליך של קבלת היתר לסגירת המרפסות בבניין עשוי להימשך זמן רב, ובפרט לנוכח הצורך לארגן את עשרות דיירי הבניין, ולקבל את הסכמתם, הן לשינוי התכנוני, והן להוצאות הכספיות הכרוכות בכך.

בנסיבות אלו סבר בית-משפט קמא, כי אין מקום לדחיית ביצועו של צו ההריסה מעבר לפרק זמן של כחודשיים, כדי לאפשר למערער להשיב את המצב לקדמותו, ובהקשר זה הוסיף וציין: "המסר שיעבור אל הציבור, אם יאפשר בית-המשפט את השארת עבירות הבנייה הנדונות בטבורה של עיר הבירה הוא אזלת יד באכיפת עבירות תכנון ובנייה גם מצד גורמי האכיפה וגם מצד בתי המשפט. אין להשלים עם השארת עבירות בנייה כה בוטות לאורך זמן ובפגיעה המתמשכת בחזות פני העיר ירושלים ובנייניה" (פיסקה 12 לפסק-הדין).

          משכך, אימץ בית-משפט קמא את הסדר-הטיעון אך באופן חלקי בלבד. הוא אימץ את ההסדר בעניין שיעור הקנס ומועד ביצוע צו ההריסה בעניין המבואה, אך סטה מההסדר בכל הנוגע לצו ההריסה של עבודות סגירת המרפסת. בית-המשפט הורה, כי מועד ביצועו של הצו האחרון יידחה בכחודשיים וחצי בלבד, עד ליום 1.2.09, במקום בכחצי שנה כפי שסיכמו הצדדים בהסדר הטיעון.

בית-משפט קמא ציין בגזר-דינו, כי הדחייה ניתנת "כדי לאפשר לנאשם להשיג היתר לבנייה", והוסיף והדגיש כי "אם הנאשם לא ישיג היתר לבנייה עד מועד זה, אך יתקדם עם הליכי הוצאתו, יהיה רשאי להגיש לבית-המשפט בקשה לדחייה נוספת של מועד כניסת הצו לתוקף". עם זאת, הבהיר בית-משפט קמא, "כי אין ודאות שהבקשה תתקבל, והכל תלוי במידת ההתקדמות של הליכי הוצאת ההיתר" (פיסקה 13ג לגזר-הדין).

תמצית טיעוני הצדדים בערעור

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ