אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> המועצה המקומית ג'לג'וליה נ' רשות מקרקעי ישראל ואח'

המועצה המקומית ג'לג'וליה נ' רשות מקרקעי ישראל ואח'

תאריך פרסום : 01/10/2017 | גרסת הדפסה
בר"ם
בית המשפט העליון
6751-17
28/09/2017
בפני השופט:
ע' פוגלמן

- נגד -
המבקשת:
המועצה המקומית ג'לג'וליה
עו"ד קייס נאסר
המשיבות:
1. רשות מקרקעי ישראל
2. המועצה האזורית דרום השרון
3. הוועדה המקומית דרום השרון
4. החברה הכלכלית לפיתוח דרום השרון . בקשת רשות לערער על החלטת

עו"ד שרון הואש-איגר
עו"ד דרור אפשטיין
עו"ד יריב סומך
החלטה
 
  1. עניינה של הבקשה שלפניי בפרסום שלושה מכרזי מקרקעין לחכירת מגרשים בג'לג'וליה (להלן: המכרזים והמגרשים; יוער כי המגרשים מצויים בשטח המוניציפאלי של המועצה האזורית דרום השרון – המשיבה 2 לפניי. ואולם, דומה כי אין מחלוקת כי שיווק המגרשים נועד – בין היתר – לצורכי תושבי המועצה המקומית ג'לג'וליה, היא המבקשת). לפרסום המכרזים קדמה התדיינות ארוכה בין המבקשת לבין רשות מקרקעי ישראל (היא המשיבה 1 לפניי; להלן: הרשות), שתחילתה עוד בשנת 2014 ושנסובה על אודות שיווק מגרשים למגורים בג'לג'וליה. בתמצית, ההתדיינות שבין הצדדים נגעה בעיקרה לשתי שאלות: האחת, שיעור המגרשים מכלל המגרשים המשווקים שישווקו ל"בני המקום" – היינו, תושבי ג'לג'וליה (להלן: המגרשים נושא הבקשה). השנייה, היא הרלוונטית לענייננו, אופן שיווקם של מגרשים אלה (המגרשים נושא הבקשה). אשר לשאלה הראשונה, קבעה הרשות – בהחלטה שעוגנה לימים בהחלטת מועצת הרשות מספר 1506 (להלן: החלטה 1506) – כי יש להקצות 75% מהמגרשים לתושבי ג'לג'וליה. אשר לשאלה השנייה, קבעה הרשות כי המגרשים נושא הבקשה ישווקו בדרך של מכרז סגור חלף הרשמה והגרלה, כפי שביקשה המבקשת. ביום 28.6.2017 אישרה הנהלת הרשות את שיווק המגרשים נושא הבקשה, ובהמשך לכך, פרסמה הרשות באתר האינטרנט שלה את המכרזים נושא הבקשה דנן.

 

  1. על רקע זה הגישה המבקשת עתירה מינהלית, ובצידה בקשה לצו ביניים לאסור על הרשות לפרסם את חוברת המכרזים האמורים עד להכרעה בעתירה. ביום 23.8.2017 דחה בית המשפט לעניינים מינהליים מרכז-לוד (כב' סגן הנשיא י' שפסר) את הבקשה לצו ביניים. אשר לסיכויי העתירה גופה, צוין כי אלה "קלושים ביותר". נקבע, כי החלטת הרשות בעניין אופן הקצאת המגרשים נושא הבקשה היא החלטה "סבירה ומאוזנת כדבעי". נקבע כי דרך המלך לשיווק מקרקעי מדינה היא במכרז פומבי. ואולם בהתאם לאמור בתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (להלן: התקנות) ניתן – במצבים מסוימים – להקצות קרקעות בפטור ממכרז. נקבע, כי ההחלטה בעניין זה נתונה לשיקול דעתה של הרשות, שלא בנקל יתערב בו בית המשפט; כי – בניגוד לטענת המבקשת – החלטה 1506 קבעה כי הקצאת מקרקעין בשיטת הגרלה אמנם אפשרית, אך רק באזורים המוגדרים כאזורי עדיפות לאומית; וכי אין מחלוקת כי המגרשים נושא הבקשה אינם נמנים על אזורים אלה. עוד נדחתה טענת המבקשת שלפיה השיטה שננקטה על ידי הרשות תביא להשתלטות גורמים עבריניים על השטח, משזו לא נתמכה בתשתית ראייתית. לצד זאת, דחה בית המשפט את טענות המבקשת שעניינן בכך שעלויות פיתוח המגרשים נושא הבקשה היו מנופחות ומוגזמות. נקבע כי הוצאות פיתוח גבוהות עשויות דווקא להיטיב עם המשתכן, שכן הוא זוכה בסטנדרט פיתוח גבוה בעוד התשלום עבור ערך הקרקע אינו משתנה. ממילא, נקבע, כי טענה זו לא נתמכה בחוות דעת מקצועית, וכי אין מקום להתערב גם בעניין זה בשיקול הדעת של הרשות. לבסוף, נדחתה טענת המבקשת שלפיה פרסום המכרז נעשה בניגוד להסכמות קודמות בין הרשות לבין המבקשת, שכן זו לא נתמכה בתשתית ראייתית; ומשהמבקשת לא הציגה כל טענת הסתמכות על סיכום קודם כאמור בינה לבין הרשות. אשר למאזן הנוחות נקבע כי זה נוטה לחובת המבקשת, נוכח מצוקת הדיור הקשה באזור המחייבת קידום שיווק של המגרשים בהקדם האפשרי, "בהנתן המשאבים הרבים שהושקעו בפרויקט משך תקופה לא מבוטלת [...] ועיכובו, קל וחומר ביטולו, לא זו בלבד שיפגע בתושבי העותרת [המבקשת לפניי – ע' פ'], אלא שעלול הוא להביא לאובדן המשאבים הרבים שהושקעו וזאת ללא הצדקה". בנתון לכך, נדחתה הבקשה ליתן צו ביניים.

 

  1. מכאן הבקשה שלפניי, שבצידה הגישה המבקשת בקשה ליתן סעד ארעי. לדברי המבקשת בית משפט קמא לא נתן משקל מספיק לשיקול בדבר שמירת המצב הקיים עד להכרעה בעתירה; כמו גם לכך, שאין כל דחיפות בפרסום המכרזים ובהוצאתם לפועל. זאת שכן, התכנית שהכשירה את עריכת המכרזים פורסמה עוד בשנת 2014, ואילו המכרזים פורסמו רק בעת האחרונה, לאחר כשלוש שנים. לגופה של החלטת הרשות לערוך את המכרזים בדרך של מכרז סגור נטען כי ההחלטה התקבלה בחוסר סמכות, בניגוד לאמור בתקנות ובניגוד לסיכום קודם בין המבקשת לבין הרשות. הוטעם כי שיטה זו תביא לכך שהמגרשים נושא הבקשה ישווקו "לעשירים בלבד"; וכי היא תאפשר לגורמים עבריניים "להשתלט על המגרשים". עוד נטען כי קביעות בית המשפט באשר לעלויות הפיתוח שגויות, וכי אין בסיס לקביעה שלפיה ככל שעלויות הפיתוח יעלו, כך הדבר יטיב עם המשתכנים. בצד אלה, נטען כי לפני בית משפט קמא לא עמדה השלמת הטיעון שהגישה המבקשת עובר למתן ההחלטה; וכי שגה בית המשפט כשדחה את בקשתה להגיש מסמכים רלוונטיים להוכחת טענותיה.

 

           ביום 31.8.2017 דחיתי את הבקשה ליתן צו ארעי במעמד צד אחד.

 

  1. הרשות סומכת ידיה על החלטת בית משפט קמא. לדבריה, דין הבקשה להידחות על הסף בשל שיהוי שכן המבקשת ידעה לכל המאוחר כבר בחודש מרץ 2017 כי בכוונת הרשות לשווק את המגרשים נושא הבקשה בדרך של מכרז סגור. ואולם, העתירה נושא הבקשה הוגשה אך בחודש יולי 2017. אף לגופה, סבורה הרשות כי דין הבקשה להידחות. אשר לסיכויי ההליך העיקרי נטען כי אלה נמוכים. הרשות מיקדה את טיעוניה בעיקר בשאלת אופן עריכת המכרז. נטען כי ההחלטה בעניין ניתנה בהתאם לסמכות להחליט על סוג המכרז בהתאם לנסיבות העניין; כי היא מאזנת בין השיקולים והאינטרסים הרלוונטיים לעניין, וכי היא אף מבטאת חריגה מהכלל הבסיסי הקבוע בתקנות שלפיו שיווק קרקעות צריך שיהיה במכרז פומבי. הוטעם, כי אין מקום לאפשר חריגה נוספת מהכלל האמור בדרך של פרסום המכרז בשיטה של הגרלה, שכן במסגרת המכרז הנוכחי – שמתנהל בדרך של "מכרז סגור" כאמור – "קיבלו בני המקום עדיפות המהווה כשלעצמה חריג לעקרון השוויון בו מחויבת הרשות". זאת מתוך רצון ליתן מענה למצוקת הדיור של תושבי ג'לג'וליה והכרה בצרכים הייחודיים של בני המקום. הוטעם כי החלטה זו נמצאת בגדרי מתחם שיקול הדעת של הרשות, וזאת בפרט בשים לב לכך שמדובר בהחלטה שעניינה מדיניות קרקעית. אשר למאזן הנוחות הודגש כי זה אינו נוטה לטובת המבקשת. צוין כי הרשות החלה לקדם את המיזם כדי להביא לפתרון מצוקת הדיור שבה מצויים תושבי המבקשת. הוטעם כי עד כה הושקעו במיזם סכומים נכבדים, כך שעיכובו – לא כל שכן ביטולו – יפגע בתושבים ויש בו כדי להביא לירידת משאבים רבים לטמיון. הוטעם כי לא הוכח שייגרם למבקשת נזק שאינו בר פיצוי ככל שייצאו המכרזים לפועל כבר בעת הנוכחית, ואילו מן העבר השני – הקפאת המכרזים בשלב זה תפגע באינטרס הציבורי.

 

           המשיבות 4-2 הוסיפו כי הסעדים נושא הבקשה דנן מופנים כלפי הרשות בלבד; וכי המכרזים מנוהלים כולם על ידה, ללא מעורבות מצידות המשיבות.

 

  1. לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות לה, מצאתי כי דינה להידחות, שכן היא אינה עומדת באמת המידה למתן צו ביניים (בר"ם 4231/17 טבריה ש.ח בניין פיצוי וצנרת בע"מ נ' המשרד לביטחון פנים – הרשות הארצית לכבאות ‏והצלה, פסקה 8 (12.6.2017); בר"ם 9053/16 ר.א.י. (תעשיה לתבניות מתקדמות) בע"מ נ' ועדת המכרזים החברה הכלכלית לפיתוח עפולה בע"מ, פסקה 5 (7.12.2016)). דברים אלה נכונים בפרט שעה שמדובר בבקשת רשות לערער על החלטה של הערכאה הדיונית שעניינה סעדים זמניים, שהתערבות בה תעשה – כידוע – במשורה (בר"ם 1146/17 עמירם נ' עיריית ראשון לציון, פסקה 14 (22.2.2017)). אף מבלי להכריע בסיכויי העתירה, סבורני כי שיקולי מאזן הנוחות נוטים לדחיית הבקשה. זאת, נוכח האינטרס הציבורי שעניינו בקידום המכרזים והוצאתם לפועל. ער אני לכך שההליכים שהביאו לפרסום המכרזים החלו עוד בשנת 2014, אך אין בכך כדי להביא למסקנת המבקשת, שלפיה אין כל דחיפות בקידום המיזם. כפי שקבע בית משפט קמא – ואף המבקשת אינה חולקת על כך – תושבי ג'לג'וליה סובלים ממצוקת דיור קשה זה שנים. הקפאת המכרזים בעת הנוכחית עלולה לגרום לדחיות ועיכובים רבים – נוספים – בקידום המיזם, וכפועל יוצא לפגוע באינטרס הציבורי. לכך יש להוסיף את הפגיעה הכלכלית המשמעותית שעלולה להיגרם לרשות ככל שיעוכב המיזם, נוכח ההשקעה הרבה עד כה בקידומו ובשיווק המגרשים נושא הבקשה. למול הנזקים האמורים לא הציגה המבקשת תשתית ראייתית פרטנית לתמיכה בטענותיה, שלפיהן קידום הליכי המכרזים בעת הנוכחית יגרום לה לנזקים בלתי הפיכים.

 

           לכך אוסיף, כי הגם שהשלמת הטיעון מצד המבקשת לא עמדה לפני בית משפט קמא עובר להכרעתו, כאמור בהחלטת בית משפט קמא, הלכה למעשה זה התייחס לעיקרי טענותיה, כפי שאלו הוצגו בבקשה להגשת השלמת טיעון. משכך, איני סבור כי יש באמור כדי להביא לקבלת הבקשה.

 

           הבקשה נדחית אפוא. המבקשת תישא בהוצאות הרשות בסכום של 5,000 ש"ח ובסכום זהה למשיבות 4-2 יחדיו.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ