תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
56719-08
06/06/2010
|
בפני השופט:
ורדינה סימון
|
- נגד - |
התובע:
המוסד לביטוח לאומי
|
הנתבע:
1. איילון חברה לבטוח 2. אבנר אגוד לבטוח
|
פסק-דין |
פסק דין
המוסד לביטוח לאומי (להלן: "התובע") הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד איילון חברה לביטוח בע"מ ו"אבנר" – איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ (להלן: "הנתבעות") לשיפוי התובע בגין גמלאות ששילם למר שלומי מימון (להלן: "הנפגע") בעקבות פגיעתו בתאונת דרכים.
הנתבעות הגישו בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות.
אין מחלוקת בין הצדדים, כי תאונת הדרכים בה נפגע הנפגע התרחשה ביום 2.12.01, וכי כתב התביעה המקורי הוגש לבית המשפט ביום 16.12.08. אשר על כן התביעה הוגשה בחלוף שבע שנים ממועד התאונה ולכן לטענת הנתבעות על בית המשפט לקבוע, כי התביעה התיישנה וכי יש לדחותה על הסף.
בתגובה, שהוגשה מטעם התובע, טוען ב"כ התובע, כי בין הצדדים נוהל מו"מ והתכתבות אשר, כפי שיפורט להלן, בעקבותיהם הוארכה תקופת ההתיישנות:
ביום 10.8.08 הגיש התובע דרישה לפיצוי מהנתבעות; ביום 21.8.08 השיבה לתובע נציגת הנתבעות, כי מאחר והנפגע הוכר כנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) התשי"ט – 1959 היא נאלצת לדחות את דרישת התובע. ביום 10.9.08 חזר התובע אל הנתבעות במכתב בו טען,כי הנפגע לא קיבל גמלאות על פי חוק הנכים. ביום 16.9.08 השיבו לו הנתבעות, כי יש להניח, שהנפגע יהיה זכאי לגמלאות ממשרד הביטחון בעתיד והמצב ישלול את זכאותו לקבל תשלומים מהתובע. לפיכך, עד לבירור זכויותיו של הנפגע במשרד הביטחון, לא יהיה ניתן לסלק את דרישת התשלום. לטענת התובע, במכתב זה הציעו לו הנתבעות למעשה לדחות את מועד ההתיישנות ולהשהות את דרישתו עד לבירור זכויות הנפגע במשרד הביטחון.
איני מסכימה עם ב"כ התובע. סבורתני, כי לא ניתן לראות במכתבן של הנתבעות מיום 16.9.08 הצעה מטעם הנתבעות לתובע להארכת תקופת ההתיישנות. הנתבעות כותבות בכותרת השמאלית העליונה למכתבן: "מבלי לפגוע בזכויות ובטענות לרבות טענת התיישנות ולצרכי מו"מ לפשרה בלבד".
איני מסכימה עם התובע, שבמקרה דנן יש לראות בנתבעות מי שעומדות על זכותן שלא בתום לב, ולהתעלם מטענת ההתיישנות שהעלו. התובע פנה לראשונה בדרישות לנתבעות כאשר חלפו 6 שנים ו- 8 חודשים לאחר התאונה (כ- 4 חודשים לפני חלוף תקופת ההתיישנות). במכתב תגובה שנשלח לתובע על ידי הנתבעות ב- 16.9.08 כתבו הנתבעות באופן מפורש שהן שומרות על זכותן לטעון טענת התיישנות.
לנוכח שמירת הזכויות הנ"ל במכתב הנתבעות מ- 16.9.08 היה על התובע להזדרז ולהגיש תביעה בטרם תחלוף תקופת ההתיישנות. במקום לעשות כן הגיב במכתב מטעמו שנושא תאריך 9.12.08 שנשלח שבוע לאחר חלוף תקופת ההתיישנות.
אין לתובע להלין אלא על עצמו. התובע מנוע מלטעון, שטענת ההתיישנות של הנתבעות נטענת בחוסר תום לב.
לסיכום, אני מקבלת את טענת הנתבעות וקובעת, כי התביעה התיישנה.
אני דוחה את התביעה בשל התיישנותה.