אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> המוסד לביטוח לאומי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ.

המוסד לביטוח לאומי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ.

תאריך פרסום : 12/12/2013 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
50743-10-13
04/12/2013
בפני השופט:
משה בר-עם

- נגד -
התובע:
המוסד לביטוח לאומי
הנתבע:
כלל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

לאחר עיון בבקשה (על נספחיה) ותגובת המשיבה באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

החלטה בעניין פיצול הדיון נכנסת מפורשות לגדרי המקרים שמונה צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: "הצו") ושבהן לא תינתן רשות ערעור. סעיף 1(4) לצו אוסר על מתן רשות ערעור על החלטה בעניין שלבי הדיון בהליך..."למעט החלטה שהדיון יישמע במפוצל". כלומר, כאשר ניתנת החלטה שהדיון יישמע במפוצל ניתן ליתן רשות ערעור ואולם אין לעשות כן מקום בו החליטה הערכאה הדיונית שהדיון לא יפוצל, כבענייננו (ראו והשוו: רע"א 4917/13 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 28.11.2013)). מכאן, כי דין הבקשה להידחות מטעם זה בלבד.

למעלה מהצורך ואף אם אילו ניתן היה להגיש בקשת רשות ערעור, לא היה מקום להתערב במקרה זה, שכן בית משפט של הערעור לא נוטה להתערב בהחלטות שעניינם אופן ניהול ההליך בערכאה הדיונית, זאת אף במקרים שבהם סבורה ערכאת הערעור שראוי היה לנקוט דרך דיונית אחרת. אכן, יש גבולות לזמן השיפוטי, קל וחומר לעניינים הניתנים לערעור עתידי במסגרת השגה על פסק הדין (רע"א 4917/13, לעיל).

ככלל, זמנו של ערעור הוא לאחר תום המשפט, ולא במהלכו, ואז ניתן לכלול בו גם השגות על החלטות הביניים. ערעור על החלטות ביניים במהלך המשפט, הוא בגדר חריג. לשם כך נדרשת רשות, על מנת למנוע סִרבול, פיצול והארכת הדיונים שלא לצורך. השגות צדדים על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית במסגרת הערעור יינתנו במידה ועלה בידי מבקש רשות הערעור להראות כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויותיו; עלולה לגרום לנזק של ממש, או עלולה להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי (רע"א 4713/13 אי די בי חברה לאחזקות בע"מ נ' הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ (פורסם בנבו, 22.7.2013); רע"א 2856/12 כהן נ' מע"צ – החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (פורסם בנבו, 20.5.2012); סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984; תקנה 411 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984)). המגמה הכללית היא להבטיח התנהלות תקינה ורציפה של הליכי המשפט בערכאה הדיונית, למנוע שימוש לרעה. בשלב הערעור על פסק הדין נפרשת התמונה במלואה, ובדרך כלל עדיף לדון ולהחליט אז, על רקע המכלול. לעיתים, מתייתר הצורך לדון בסופו של דבר בעניין שמלכתחילה נחזה כחשוב, שבדיעבד אין עוד חפץ בו.

הנה כי כן, מתחם ההתערבות בהחלטות הקשורות לאופן ניהול הדיון מצומצם ביותר שכן לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בכל הנוגע להגשמת התכלית של קידום בירור המחלוקת על פי הסמכות הנתונה לה. מכאן כי התערבות ערכאת הערעור תיעשה במשורה ולא ביד רחבה ובמקרים של חשש לעיוות דין ובמיוחד, כאשר עקב ההחלטה נוצר בלתי הפיך שלא ניתן יהיה לתקנו במסגרת הערעור על פסק הדין (רע"א 9014/12 פלוטקין נ' Smith Kline (פורסם בנבו, 24.1.2013); רע"א 686/13 עמיעד מערכות מים בע"מ נ' טי אס טי סינרג'י בע"מ (פורסם בנבו, 17.3.2013)). כך בכלל וכך גם בעניין החלטה פרוצדוראלית לפיצול הדיון, הנמנית עם אותן החלטות דיוניות אשר לגביהן מסור לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב (רע"א 4153/95 בגשיק נ' ארט-ב חברה בע"מ בפירוק (פורסם בנבו, 15.10.1995); רע"א 2661/11 לב ארי נ' בי. אין אונליין (פורסם בנבו, 27.4.2011)).

אכן, היעתרות לבקשה לפיצול הדיון, תהיה במקרים בהם דיון קצר ומהיר עשוי להביא לסיום ההליך כולו. למשל, בדיון בסוגיית החבות קודם לבירור הנזק, כאשר הדיון בסוגית הנזק הוא דיון מורכב במיוחד או שיש לו עלויות יוצאות דופן, ומאידך גיסא יש אפשרות ממשית שהתובענה תדחה על יסוד העדר חבות. כך גם במקרים בהם החוק מחייב את פיצול הדיון (כך בתביעות לשון הרע, רע"א 1813/12 יאיר חזה נ' בצלאל אלוני (פורסם בנבו, 6.5.2012) ולמקרים נוספים ראו רע"א 4878/12 מנהלת המחלקה לרפואה תעסוקתית קופ"ח "כללית" נ' פלוני (פורסם בנבו, 10.10.2012)).

מכל מקום, לענייננו, בשעה שבית משפט קמא קבע שאין מקום לפיצול את הדיון, לא ניתן היה, כאמור בסעיף 1(4) לצו, להשיג על החלטתו, ממילא, לא נראה כי נפלה שגגה בנימוקיו וודאי שזו אינה מצדיקה את התערבות ערכאת הערעור במסגרת ההליך דנא בשעה שזו נוגעת לאופן ניהול הדיון שככלל ערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בה.

נוכח כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות

בנסיבות העניין, תישא המבקשת בהוצאות המשיבה סך של 5,000 ₪.

ניתנה היום, א' טבת תשע"ד, 04 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ