אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> המוסד לביטוח לאומי נ' נוי ואח'

המוסד לביטוח לאומי נ' נוי ואח'

תאריך פרסום : 25/05/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
8416-09
25/05/2011
בפני השופט:
ענת זינגר

- נגד -
התובע:
המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד עדנה אוריון ואח'
הנתבע:
1. רחל נוי
2. שירביט חב' לביטוח בע"מ
3. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

פסק-דין

פסק דין

המוסד לביטוח לאומי (להלן:"המל"ל" או "התובע"), טוען כי בהתאם להוראות סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 (להלן:"החוק), על הנתבעים לשפותו על קצבאות שאירים שהוא שילם, משלם וישלם בעקבות פטירת המנוחה דמסה זומה ז"ל. המנוחה, ילידת 1.1.43, נהרגה עקב תאונת דרכים מיום 1.9.02 בהיותה הולכת רגל. במנוחה פגע רכב שהיה נהוג על ידי נתבעת 1 ואשר היה מבוטח על ידי נתבעים 2-3. לטענת התובע יש לשפותו בסך של 315,262 (נכון למועד הגשת התביעה, ביום 12.8.09) בגין קצבאות שאירים שהוא שילם משלם וישלם. חרף פניית התובע ביום 31.8.04 בדרישת שיבוב, טרם נפרעה הדרישה. לחלופין נאמר כי בין הצדדים היה הסכם לעניין שיבוב לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975, אך זה בוטל ביום 23.1.09 וככל שיקבע כי ההסכם עדיין חל, אזי על הנתבעים לשלם 80% מסכום הגמלאות בתוספת הריבית ההסכמית הקבועה שם.

על אף שמטענות, בשלבים שונים של ההליך, היה ניתן לסבור כי המחלוקת משתרעת על מספר סוגיות, בסופו של יום עלה כי זו תחומה ומצומצמת. מאחר והמחלוקת עלתה למעשה מסיכומי הנתבעים ומסיכומי התשובה של התובע ומאחר והנ"ל קצרים ומצומצמים - מוצאת אף אני לכתוב פסק דין מקוצר בהתאמה.

(אעיר כי הסיכומים המקוריים של התובעים ארוכים במעט יותר, אך אלה כולליים מגוון טענות שהתובע העריך כי ייטענו על ידי הנתבעים, אף שבסופו של יום, לא כל הסוגיות נטענו).

השאלה בה יש להכריע היא האם חל על המקרה ההסכם שנכרת בין הצדדים וזאת לנוכח העובדה כי בוטל רק במועד המאוחר לתאונה בגינה מתבקש השיבוב. השאלה מתחדדת לנוכח העובדה שעוד עובר לביטול ההסכם, שלח התובע מכתב עם דרישת שיבוב לנתבעים והדרישה נערכה על יסוד הנחה שההסכם חל בענייננו. באשר לשאלה זו לקו לטעמי סיכומי שני הצדדים בחוסר בהירות ואחידות. הצדדים אינם יכולים לאחוז החבל משני הקצוות; לעלות טענות על בסיס ההסכם בחלק בו הדבר נוח להם, ובו זמנית לטעון שההסכם לא חל, עת הדבר עולה עם טענות אחרות שלהם.

מכל מקום, אין אני מוצאת מקום להמתין להכרעת ערכאת הערעור בסוגיה זו, תוך מתן הוראות לתשלום ביניים חלקי על יסוד הנחה שההסכם חל על המקרה (ר' הצעת התובע בסיכומי התשובה). אעיר כי לשאלה אם ההסכם חל אם לאו, עשויה להיות נפקות לא רק באשר לסכום השיפוי אלא גם לסוגיות נוספות שעלו.

בעניין משמעות ביטול ההסכם שבין הצדדים (סוגיה אשר עלתה למעשה עוד מכתב התביעה עצמו, עת הועלתה טענה חלופית על בסיס ההסכם) - ניתן פסק דין מפורט על ידי חברי כב' השופט וינוגרד. במסגרת ת"א (י-ם) 37002-03-10 המוסד לביטוח לאומי נ. חנין ארטור ואח' (ניתן ביום 24.3.11) קבע כב' השופט וינוגרד שההסכם ימשיך ויחול על תאונות שאירעו עובר למועד משלוח ההודעה על ביטול ההסכם. לאותה מסקנה הגיע במועד מוקדם יותר גם חברי כב' השופט רובין במסגרת ת"א (י-ם) 5006/09 המוסד לביטוח לאומי נ. ביטוח ישיר איי. די. איי. חברה לביטוח בע"מ ואח' (ניתן ביום 19.9.10 ומופיע באתר בתי המשפט). במקרה שנדון בפני כב' השופט רובין, כמו במקרה דנן, נשלחה דרישת תשלום על בסיס ההסכם ורק לאחר שזה בוטל נטען כי יש לשפות שלא על בסיס התעריפים המופחתים שבהסכם.

מסקנות חבריי בהכרעות דלעיל - כי ההסכם ממשיך לחול ביחס לכל תאונה שארעה עובר לביטולו, מקובלות עלי וכן מצטרפת אני להנמקות שהובאו שם.

בסופו של יום עלה מטענות הצדדים כי ככל שיקבע כי ההסכם חל, אזי כמעט ולא נותרה כל מחלוקת, אם בכלל, בין הצדדים. בהקשר זה אפנה מצד אחד לכך שהנתבעים הבהירו בסעיף 3 לסיכומיהם כי במקרה שההסכם חל - הסיכומים הינם למעשה מיותרים. מצד שני אפנה לחלופה שהתבקשה מטעם התובע, עוד בסעיף 14 לתביעתו.

מעבר לדרוש אוסיף עוד כדלקמן;

באשר לטענה שאין מקום לשיפוי מאחר והחיסכון בקצבת הזקנה של המנוחה ובעלה עולה כדי שיעור גמלת השאירים. מסכימה אני עם התובע כי הפסיקה קבעה כבר שאין מקום לטענה זו.

בהקשר זה בדין הפנה התובע לפסיקה עניפה; ת.א. (שלום י-ם) 8426/96 המוסד לביטוח לאומי נ. קרנית (כב' השופט נועם); ת.א. (שלום י-ם) 12153/01 המוסד לביטוח לאומי נ. איילון חברה לביטוח בע"מ (כב' השופט יעקובי); ת.א. (שלום י-ם) 8622/03 המוסד לביטוח לאומי נ. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (כב' השופטת אגמון – גונן); ת.א. (שלום – ת"א-יפו) 37354/08 בטוח לאומי, סניף ירושלים נ. קרנית - קרן לפיצוי נפגעי ת"ד (כב' השופטת ערקובי); ת.א. (שלום – ת"א-יפו) 70965/06 המוסד לביטוח לאומי נ. קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (כב' השופט כספי).

אף הנתבעים מסכימים כי כי אין מקום לטענה דלעיל, מקום בו חל ההסכם (ר' הפסקה השנייה בסעיף 10 לסיכומיהם) ומאחר ואני מוצאת לקבוע כי זה אכן חל - ממילא אין מקום עוד לעלות טענה בעניין זה.

אפילו היה מקום להידרש לטענה, מסכימה אני עם התובע כי הנתבעים לא שטחו את התשתית הראייתית הנדרשת לכך. התובע השיב לשאלות שהופנו אליו, התובע הגיש בנוסף תעודת עובד ציבור וככל שהנתבעים סברו שאין די באמור - לא היה מקום שיסכימו לסיכום טענות, ללא שמיעת ראיות. עסקינן בטענת הגנה והנטל להוכיחה הוא על הנתבעים, גם אם לשם כך היו נדרשים לזמן מי מטעם המל"ל.

בהתאם לדנ"א 10114/03 המוסד לביטוח לאומי נ. "אררט" חברה לביטוח בע"מ ואח' פ"ד ס(4) 132, אין נפקות לקביעות בתביעת הנפגע, עת מתבררת תביעת שיבוב מכוח ההסכם. אין מניעה כי ייווצר מצב של תשלום ביתר או בחסר והתביעה החוזית מנותקת ואינה קשורה לתביעת שאירי הנפגע.

מכל מקום, במקרה דנן אין להסיק גם דבר מאמירות כב' השופט שטראוס ז"ל בתביעת העזבון המנוחה ושאריה (ר' ת.א. 8407/03, שצורף לכתב ההגנה), שכן עולה באופן ברור כי לא בוצעה באותו מקרה הפחתה, מאחר והנתבעים נכשלו מלהניח את הנתונים הנדרשים לביצועה (כפי שלדעתי נכשלו גם כאן, ככל שהיה נמצא שהטענה כלל רלוונטית).

עולה אפוא כי יש מקום להורות שהנתבעים ישפו את התובע על בסיס 80% מהקצבאות ששולמו לשאירי המנוחה עקב התאונה. אין מקום לקבל את הטענה כי סכום זה יקבע על בסיס הדרישה שנשלחה עוד בשנת 2004. יש לזכור כי עם חלוף הזמן קטנו משמעותית הסכומים המהוונים ומנגד גדלו הסכומים שכבר שולמו בפועל, סכומים אשר בהתאם להוראות ההסכם אף יש להוסיף להם את הריבית ההסכמית.

משבחרו הנתבעים שלא לשלם את הדרישה שנשלחה להם באותו מועד אין הם יכולים לטעון כיום על בסיס סכומים שהיו רלוונטיים אז, וכן אין מקום לפוטרם מהריבית ההסכמית שנקבעה. לא ניתן לטעון כי הסכומים להם טוען התובע הם שגויים וזאת על בסיס דרישת תשלום, אשר ברי כי אינה רלוונטית עוד. הדברים יפים במיוחד, עת שהתובע טרח להגיש תעודת עובד ציבור מעודכנת, ללא שהנתבעים עשו דבר כדי להפריך את סכומי התשלומים שנטענו בה.

בהמשך לאמור ומששמר התובע על זכותו לעדכן את סכום התביעה עד למועד פסק הדין, ללא שהנתבעים התנגדו לכך בהגנתם או בסיכומיהם - יש מקום לקבל את התביעה ולהורות כי הנתבעים ישיבו לתובע 80% מהקיצבאות ששולמו עד כה, בהתאם לתעודה שהוצגה וכן 80% מקצבת השארים המהוונת באשר לעתיד.

משחל ההסכם יש להוסיף ולהורות כי הנתבעים ישלמו אף את הריבית ההסכמית שנקבעה, הכל בהתאם להוראות ההסכם. במסגרת ע"א (מחוזי י-ם) 9105/06 המוסד לביטוח לאומי נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 2.7.06) נאמר באשר לאותה ריבית:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ