המבדקה לרכב- מכון המתכות הישראלי נ' סנטר טסט בדיקות רכב בע"מ

החלטה

מתיר שאלה אחת נוספת לעניין זה.

ניתנה והודעה היום י"ד אדר תש"ע, 28/02/2010 במעמד הנוכחים.

רחמים כהן, שופט

ב"כ התובעת מסכם:

בפתח הדברים אציין ולבקש מביהמ"ש את תשומת ליבו לעובדה שהטענות של הנתבעת כנגד התובעת נולדו לאחר שהתובעת הגישה תביעתה כנגד הנתבעת.

עד לאותו מועד הנתבעת מעולם לא טענה כל טענה כנגד התובעת.

גם שעה שהגישה תביעתה שכנגד הגישה התביעה ללא כל בסיס , אסמכתא או חוו"ד אחרת.

חברי פתח וטען כנגד החשבוניות שצורפו לראיות התובעת. מי שהעידו היום הם עובדי התובעת, מנכ"ל היחידה הספיציפית של המבדקה לרכב, גב' שרי בייליס שהינה מנהלת חשבונות אצל התובעת ומר ניר אזרי, שהינו עובד הטכניון שהיה בשטח.

התובעת למעשה הציגה בפני ביהמ"ש את כל השרשרת והתגלגלות מהמועד שבו רכב נכנס לבדיקה בוצעה תרשומת לגבי כניסתו, בסיום כל חודש הנתבעת קיבלה דוח חודשי מפורט ומסודר של כל הרכבים שבהם בוצעו בדיקות והכי חשוב, שהנתבעת מעולם מעולם לא חלקה על הדוחות האמורים.

יתר על כן, בתצהירה של מנהלת החשבונות העידה היא שכל החשבונות שהוגשו הינם לאחר סיכום דין ודברים עם משרד רוה"ח של הנתבעת והאישרור שלהם למספרים הנתבעים.

הנתבעת בחרה שלא לחקור את העדה בנקודה הזו ועל כן ביהמ"ש מתבקש לקבל עדות זו במלואה.

מסיבה בלתי ברורה העד מטעם הנתבעת בחר להסתיר מביהמ"ש את העובדה שהוא בעל מניות אצל הנתבעת, ולאור כך ביהמ"ש התבקש לתת משקל נמוך מאוד לעדותו כעדות נוגע בדבר וכל זאת שעה שהעדים מטעם התובעת, הינם עדים שכירים , עובדי הטכנ' שאין להם כל יד ורגל ברווחי התובעת ואין להם כל אינטרס אישי בתביעה דנן.

הנתבעת טוענת השכם והערב בסעיף 9 להגנה ובסעיף 18 לתצהיר הראשי טענות נגד ההתחשבנות שבוצעה. אך הנתבעת בחרה שלא להציג כל התחשבנות אחרת מטעמה ולמעשה גם מעולם לא ביקשה מהתובעת לקבל מסמכים או חשבונות נוספים.

עיון מעמיק בסעיף 18 לתצהירו של העד מטעם הנתבעת מעלה את המסקנה הבלעדית שהנתבעת לא חלקה מעולם , לא הכחישה בתצהיר עדות הראשית שלה את החשבונות שהוגשו מטעם התובעת.

הדבר היחיד שנרשם בנושא זה בסעיף 18 לתצהיר הנתבעת כותב כך " .. הרשומות... לאחר מכן הוא טוען שרשומות חסרים רכבים בנוגע בגין שינוי מבנה , וו גרירה וכננות ולפיכך הרשומות הללו אינן נכונות. הנתבעת אומרת שהרשימות אלה נכונות, וחסרים בה בדיקות נוספות שמעולם לא הוסכמו בין הצדדים. זה לא היה חלק מההסכם, וו גרירה, שינוי מבנה וכננות.

מפנה לסעיף 13 ג' בתצהיר דן בסכום של 100 אלף ₪ בגין בדיקות שתשלום בגינם לא הועבר לנתבעת. העד בחקירתו לא הצליח להסביר מהיכן הגיע לסכום האמור למעט מצטט: "מהראש", הפסיקה קבעה פעם אחר פעם שהתובע חייב להתכבד ולפרט תביעתו ולתמוך אותה בראיות לפיכך ביהמ"ש יתבקש שלא לתת כל משקל לעילה זו בסכום זה.

התובעת בכתב התביעה ובתצהיריה חזרה וטענה עם כל ההתחשבוניות נעשו מול משרד רוה"ח לואיס ורנר מטעם הנתבעת. מסיבה בלתי ברורה הנתבעת בחרה שלא להזים טענה זו, בחרה שלא להביא את רוה"ח לואיס ורנר או כל נציג אחר מטעם רוה"ח בענין זה.

שוב ונציין הנתבעת גם לא טרחה לציין אסמכתא בנוגע לשערוכים שנטענו לפחת או לשער הדולר.

ביהמ"ש קבע לא אחת בענין צד שבחר לא להביא ראיה מטעמו לענין מסויים...