הלמן נ' ארמוני ואח'

פסק דין

לפניי תביעה בגין נזקים שנגרמו לקטנוע של התובע כתוצאה מתאונת דרכים אשר ארעה ביום 26.12.09 ברחוב אבן גבירול בתל אביב.

התאונה ארעה בעת שהתובע רכב על קטנועו ואילו הנתבע 1 רכב אף הוא על קטנוע.

לטענת התובע, כפי שציין בכתב התביעה הרי שהוא הבחין בזוית העין כי הנתבע עומד קרוב לשפת המדרכה ומשוחח עם מישהי.

כשהתקרב לקן מעבר החציה התחלף מופע האור ברמזור מאדום לצהוב ולאחר מכן לירוק, והתובע החל בנסיעה ובשלב זה הגיח הנתבע על קטנועו מימין וגרם לתובע להחליק ובעקבות כך נפגע הוא בגופו ונגרמו נזקים לקטנוע.

מאידך גיסא טוען הנתבע כי התאונה ארעה בעת שהוא ביקש באותו צומת אותו מזכיר התובע לפנות שמאלה מתחת לבניין העירייה והחל בפניה ובעודו נמצא בשלב של פניה בתוך הצומת, חש מכה קלה בחלקו האחורי של האופנוע עליו רכב.

או אז הבחין בתובע.

עסקינן בגרסאות סותרות. הכלל הינו כי "המוציא מחברו עליו הראיה". קרי, נטל ההוכחה מוטל על כתפי התובע (הוא המוציא מחברו).

ודוק:"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו" [רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981].

ראה גם: ע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221 – 239:

"...תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מאויינות..... בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים".

לא שוכנעתי כי יש להעדיף גרסה אחת על פני האחרת.

לא זו אף זו, הוצגו לפניי הודעות הנהגים כפי שנמסרו למשטרת ישראל. ההודעות סומנו נ/1 ו-נ/2.

מן ההודעות עולה כי הנתבע מסר גרסה זהה לזו שמסר במסגרת כתב ההגנה ובמסגרת עדותו. לעומתו, על פי ההודעה שנתן התובע, כשהגיע למעבר החצי "הגיע משום מקום קטנוע שרצה לנסוע שמאלה...".

גרסה זו הינה גרסה שונה מזו שמסר התובע בכתב התביעה, ולאחר מכן בעדותו טען כי זכר במעומעם שהתובע הגיע מצד ימין, כלומר, התובע מסר 3 גרסאות אם כי דומות.

לפיכך, התובע לא הצליח להרים את נטל הראיה ולא הוכיח את תביעתו כנדרש, ועל כן אני מורה על דחיית התביעה.

כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ב כסלו תשע"א, 29/11/2010 במעמד הנוכחים.

יובל גזית, שופט