הלל מזרחי נ' וסע ואח'

פסק דין

תביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לרכב עקב תאונת דרכים.

לטענת התובע, ביום 24/1/2010 הוא נסע יחד עם אשתו שנהגה ברכבם, בכביש חד סטרי שבו נתיב נסיעה אחד; כשהגיעו סמוך לדירתם, הם עצרו את הרכב ואשתו התחילה לנסוע אחורנית על מנת להיכנס לחניה; תוך כדי כך, הגיח רכבה של הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") במהירות ופגע ברכבם מאחור בצד שמאל.

מנגד טוענת הנתבעת כי היא אכן נסעה אחרי רכבו של התובע בכביש שיש בו נתיב אחד; לפתע רכב התובע נעצר והתחיל לנסוע לאחור; היא צפרה על מנת להזהיר את נהגת הרכב, אולם זו המשיכה לנסוע אחורנית עד שהתנגשה ברכב הנתבעת.

הנתבעת 1 הינה חברה לביטוח בע"מ אשר ביטחה את רכב הנתבעת 2 בזמנים הרלבנטיים לתאונה.

לאחר שנתתי את דעתי למכלול החומר שבתיק ושמעתי את עדויות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

מטעם התובע העיד התובע בעצמו בלבד. אשתו של התובע, שנהגה ברכב בעת אירוע התאונה, לא באה לעדות. הדבר אמור לפעול כנגד התובע על פי הדין.

מכתב התביעה עולה לכאורה שהתובע נסע עם אשתו ברכב; במהלך עדותו מסר התובע כי הוא רק כיוון את אשתו בנסיעה לאחור.

עדותה של הנתבעת עשתה עלי רושם מהימן ומשכנע; היא הייתה שוטפת, מפורטת וברורה.

גם תיאור הנזקים של הרכבים, כפי שעולה מהתמונות שהוגשו, מתיישב יותר עם גרסתה של הנתבעת, שכן עולה כי רכב התובע נפגע בפגיעה נקודתית קלה בחלק השמאלי של הפגוש האחורי, ואילו רכב הנתבעת נפגע בצורה נקודתית פגיעה קלה בצד הימני של הפגוש הקדמי. פגיעות אלה מתיישבות יותר עם גרסת הנתבעת, שלפיה רכב התובע נסע לאחור בצורה אלכסונית עד שנהדף ברכב הנתבעת. אילו התובעת היתה נוסעת במהירות כטענת התובע, כי אז סביר להניח שפגיעה הייתה משמעותית יותר בחזית רכבה של התובעת. כמו כן, סביר להניח כי במצב כזה הנתבעת היתה בולמת בחוזקה והצדדים היו שמים לב לכך. ואולם שני הצדדים לא הזכירו חריקת בלמים או ניסיון בלימה כלשהו מצד הנתבעת.

בנסיבות אלה, משהתובע לא הוכיח את גירסתו לאירוע התואנה ומשגרסת הנתבעת נראית מסתברת יותר, הרי שהאחריות לאירוע התאונה חלה על אשת התובע שהתחילה לנסוע לאחור כאשר רכב הנתבעת היה מאחוריה, ובכך היא נהגה בחוסר זהירות ובניגוד לתקנה 45 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

לנוכח האמור, התביעה נדחית בזאת. בנסיבות הענין, אני מחייב את התובע לשלם לנתבעות הוצאות משפט בסך 100 ₪ לכל אחת.

בקשה לרשות ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש בבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ג כסלו תשע"א, 30 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.