פסק דין
פסק דין
1.האם התובע הוא קורבן של מעשה אלימות מצד הנתבע?
זו השאלה המצריכה הכרעה בתיק דנן, כאשר הדיון נסב בשלב זה על שאלת האחריות ובירור נסיבות האירוע.
2.התובע תושב עכו, יליד שנת 1979, ובזמנים הרלוונטיים לתביעה עבד כמאבטח במגרשי כדורגל ובמועדונים.
באותם זמנים שימש הנתבע כקצין ביטחון ברשת החנויות 'סופרפארם' מטעם חברת 'שמירה וביטחון בע"מ' העוסקת, בין היתר, במתן שירותי אבטחה, ובמועד הרלוונטי לענייננו עבד כקב"ט של סניף 'הסופרפארם' במרכז המסחרי 'הקריון' בקריית ביאליק (להלן– "חנות הסופרפארם" או "החנות").
סיפור המעשה לפי גרסת התובע:
3.עפ"י הנטען בכתב התביעה, ביום 23/3/06 בעת ביקור של התובע בחנות הסופרפארם, ניגש אליו הנתבע והורה לו, ללא כל הצדק סביר, לעזוב את המקום. משסירב התובע לעשות כן, הורה הנתבע על עיכובו תוך שהוא מזעיק למקום שני מאבטחים של המרכז המסחרי, ואלה הובילו את התובע לחדר האוכל של העובדים.
בעוד התובע מעוכב במקום החל הנתבע לאיים עליו ולהלום בו באגרופיו בכל חלקי גופו, וכן לתקוף אותו תוך שימוש בחפצים שונים, כמו פטיש ברזל וכסא – כל זאת כאשר שני המאבטחים אינם מונעים ממנו לבצע את זממו. כתוצאה מכך נחבל התובע בגופו חבלות שונות (להלן – "האירוע").
4.שוטרים אשר הוזעקו למקום עצרו את התובע והובילו אותו לחקירה בתחנת המשטרה בחשד כי הטריד מינית דיילות שעובדת בחנות. למחרת היום הובא התובע לדיון בבית משפט, שם שוחרר בתנאים של מעצר בית.
במהלך מעצרו הובל התובע לבית חולים 'בני-ציון' בחיפה לשם קבלת טיפול רפואי כשהוא מלווה על יד שוטרים. בבית החולים אובחן התובע כסובל מחבלות בפנים, בראש, בחזה משמאל, בגפיים, לרבות שבר באמה השמאלית, וכן שני נקבים באוזן ימין. לאחר סדרת בדיקות התובע שוחרר מבית החולים עם סד גבס קצר ליד שמאל, והמלצה להמשך מעקב רפואי.
כעבור מספר ימים הגיש התובע תלונה במשטרה כנגד הנתבע בשל מעשה התקיפה הנ"ל.
5.לטענת התובע, גם בפעמים העוקבות בהן פקד חנות הסופרפארם ונתקל בנתבע, הלה היה נוהג בו בגסות ובאיומים ומוציא אותו מהמקום בכוח. בגין מעשים אלה הגיש התובע כנגד הנתבע תלונות נוספות במשטרה, אך תלונותיו לא זכו לטיפול הולם מצד המשטרה, ככל הנראה על רקע העובדה כי הנתבע הוא איש משטרה לשעבר.
בנסיבות אלה נאלץ הנתבע להגיש בקשה לבית המשפט למניעת הטרדה מאיימת, ובית המשפט נעתר לבקשתו והורה לנתבע שלא להתקרב לבית התובע או למקום עבודתו ברדיוס אשר יפחת מ- 50 מ'.
גרסת הנתבע:
6.הנתבע אישר, כי הכיר את התובע מביקורים שלו בסניפים שונים של רשת הסופרפארם, שכללו אירועים קודמים בהם הטריד מינית את הדיילות של החנות. לדבריו, שבוע לפני האירוע שבנדון, נכנס התובע לחנות ועבר בין הדיילות כשהוא מציק להן ומלטף אותן בניגוד לרצונן תוך שהוא מאיים להוציא את איבר מינו. ביום שלמחרת התובע חזר שוב לחנות ונטפל לאחת הדיילות. כאשר ניגש אליו, החל התובע לירוק עליו ולזרוק חפצים ומיד לאחר מכן נמלט מהחנות. בשל התקרית זו הזמין הנתבע את המשטרה, ואולם התובע הצליח לברוח מהמקום.
7.ביום האירוע, אשר אירע בתאריך 23/3/06, הנתבע נקרא על ידי מערכת הכריזה להגיע לחנות, לפי בקשת מנהלת החנות, על מנת להוציא את התובע מחוצה לה. מנהלת החנות הודיעה לו, כי בחור אחד נכנס לחנות, ליטף דיילת והטריד אותה מינית, וכי אותה דיילת ברחה למחסן. מנהלת החנות הצביעה על התובע כמי שהטריד את הדיילת. בעקבות כך פנה הנתבע אל התובע ובקש ממנו לעזוב את המקום, או אז החל התובע להסביר לדיילות מה יש לו בתוך המכנסיים, ומיאן לדרישותיו של הנתבע לצאת מהחנות.
בשל סירוב התובע לעזוב את החנות, הנתבע אחז בידו ובקש ממנו לצאת תוך שהוא מושך אותו החוצה. ואולם במקום לצאת משם, החל התובע לדחוף את הנתבע, להשתולל ולהתנגד בכוח להוצאתו, תוך גרימת נזק לרכוש. בנסיבות אלו הזעיק הנתבע אנשי האבטחה, ושני מאבטחים הגיעו לחנות והובילו את התובע לחדר עובדים המשמש כחדר אוכל, ובמקביל לכך הזמינו את המשטרה.
8.תוך שהם ממתינים להגעת המשטרה, נערך חיפוש על התובע ובתוך חפציו נמצא פתק לבן הכולל את שם הנתבע, כתובתו ומספר הטלפון שלו. לעניין זה טוען הנתבע, כי כבר באותו מעמד חשד בתובע כמי שהתקשר אליו הביתה בשבוע שקדם לאותו יום, ודיבר עם בתו הקטינה ופנה אליה במילות גנאי כגון, שיזיין את אביה.
בסמוך לאחר מכן הגיעה המשטרה אשר עיכבה את התובע לחקירה ומאוחר יותר אף עצרה אותו. כמו כן נגבתה עדות מהנתבע ומאחת הדיילות אשר הסכימה להתלונן נגדו בגין הטרדה מינית.
9.הנתבע הכחיש בתוקף כי תקף את התובע בזמן ששהה בחנות או בחדר העובדים והוסיף, כי באותו חדר אין פטיש או מסמרים, שכן כל עבודת התחזוקה מתבצעת על ידי אנשי מקצוע חיצוניים. מכל מקום, הנתבע מאשר כי השתמש בכוח כלפי התובע על מנת להוציאו מהחנות, אלא שכוח זה היה, לטענתו, סביר בנסיבות העניין ומחויב המציאות.
