אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הליכי הצגת חומר חסוי בבקשת מעצר לצרכי חקירה

הליכי הצגת חומר חסוי בבקשת מעצר לצרכי חקירה

תאריך פרסום : 12/11/2006 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
8920-06
09/11/2006
בפני השופט:
רובינשטיין

- נגד -
התובע:
מג'די טעימה
עו"ד יניב בוקר
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד אליעד וינשל
החלטה

א.         ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגן הנשיא ב' אזולאי) מיום 30.10.06 בב"ש 21918/06, בגדרה נדחה ערר שהוגש על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (השופט נ' אבו טהה) מיום 29.10.06 ב - מ 3807/06, לפיה ייעצר העורר עד יום 2.11.06 שעה 12:00. לאחר הדיון ביום 1.11.06 הודעתי כי אין בידי להיעתר לערר. הנימוקים ניתנים עתה.

ב.         (1) ביום 26.10.06 נעצר העורר בחשד להשתייכות לארגון טרור וקשירת קשר לביצוע פשע על רקע פעילותו בארגון החזית הדמוקרטית. ביום 27.10.06 הוארך מעצרו עד יום 29.10.06.

            (2) ביום 29.10.06 פנתה המשיבה לבית משפט השלום בבאר שבע בבקשה להאריך את מעצרו של העורר בשנים עשר יום (מ 3807/06). לאחר שעיין בחומר הראיות שהונח         בפניו - זיכרון דברים מחקירתו של העורר ודו"ח חסוי הכולל גם את פעולות החקירה    הנדרשות - קבע בית המשפט (השופט אבו טהה), כי קיים חשד סביר הקושר את העורר לעבירות המיוחסות לו. עוד נקבע, כי פעולות החקירה שצוינו מחייבות את המשך מעצרו של העורר. נוכח האמור הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד יום 2.11.06.

            (3) על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי (ב"ש 21918/06). בערר נטענה על-ידי הסניגור המלומד טענה עקרונית, לפיה ככלל דו"ח סודי שמוגש לבית המשפט אינו משקף את תמונת הראיות המלאה, והוא כולל אך את החומר שרואה המדינה לנכון להציג. נטען, כי במצב דברים זה אין ביכולתו של בית המשפט לקיים ביקורת שיפוטית כדבעי, והוא עלול להפוך ל'חותמת גומי'.  ספציפית נטען, כי המשטרה לא הציגה את הראיה המרכזית הקושרת את העורר למיוחס לו. עוד נטען, כי העורר מצוי במעמד של שבוי מלחמה, ועל כן לא ניתן לחקרו כלל.

            (4) ביום 30.10.06 דחה בית המשפט המחוזי (סגן הנשיא אזולאי) את הערר. נקבע, כי לאחר עיון בחומר שהוצג בבית משפט השלום ובחומר נוסף, יש יסוד סביר לחשד שהעורר לא ניתק את קשריו עם ארגון החזית הדמוקרטית; כי הוא פעיל בה; וכי פעילות החזית הדמוקרטית אינה מגבילה את פעולותיה לאלה המאפשרות לחבריה להיחשב כשבויי מלחמה.

            (5) כאן המקום לציין, כי נושא החומר החסוי בהקשרו נדון בב"ש 21498/06 אבו שמאלה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) (ניתנה ב-29.8.06), שם נדרש לכך השופט ואגו וציין:

"איני רואה לאמץ, כבקשת באי כוח העוררים, את הקביעה והגישה הגורפת והנחרצת שכל אימת שמלוא החומר הגולמי אינו מובא ומוגש יחד עם בקשת המעצר, הרי נפל פסול ופגם בהליך, וכגון דא יש לפעול בכל מקרה לנסיבותיו.

- - -

אין ספק, שעל הרשות להיות ערוכה לספק לשופט הבהרות, הסברים, ומסמוך, בלוח זמנים סביר, לפי הנסיבות בכל עת שבית המשפט סבור שלא די בדו"ח החסוי שעל סמכו הוגשה הבקשה, ובכל עת שבית המשפט סבור שיש לעיין בחומר גולמי מסויים הנזכר או הרלוונטי לעניין הדו"ח החסוי.

אינני יכול גם לקבל במלואה את עמדת המדינה ולפיה פרט לדו"ח החסוי, במקרים הרגילים, אין כלל צורך להביא ולהציג בפני בית המשפט חומר גולמי כלשהו, טרם שהדבר נדרש במפורש על ידי השופט, כלומר בשלב שבו המדינה מציגה את בקשתה וטיעוניה.

חלק מאותו חומר גולמי, באופיו, וגם בהיבטו הטכני והצורני, אינו שונה בהרבה מהחומר המקביל בכל חקירה פלילית אחרת, וחלקו בוודאי עשוי לשמש חומר ראיות קביל בהמשך ההליך, ורק לדוגמא אם חוקר שב"כ ערך זכ"ד על חקירה של עצור ובה מסר הנחקר פרטים המאששים את החשד, לא כל שכן, אם נגבתה ממנו הודעה פורמאלית, אזי לא רק שאין מניעה, אלא שדומה שבמקרה הרגיל חובה על הגורם המופיע בדיון המעצר להיות מצוייד מלכתחילה במסמך כזה, שגם הוא בבחינת חומר גולמי במובן שבו אנו עוסקים, ככל שמסמך זה הוא חשוב ומהותי, בין לביסוס הבקשה והחשד, ובין שהוא חומר חשוב או מהותי היכול להטיל ספק או להשליך או אחר על מעורבות אותו עצור או סבירות ואיתנות החשד נגדו.

בכל האמור בחומר גולמי שאינו כזה כפי שתיארתי והדגמתי לעיל, ולאור הטיעונים ששמעתי מפי נציגי המדינה, אני מקבל את עמדתם ונימוקיהם על שום מה אין לחייב את המדינה כי נציגיה יהיו מצויידים בחומר האמור בעת הדיון, לא כל שכן לחייב את אותם נציגים להגיש את החומר באופן יזום ובמצורף לבקשה".

לדברים אלה הצטרף השופט זלוצ'ובר בב"ש 21734/06 (ביום 1.10.06).

ג.          (1) בערר דנן לא הועלתה הטענה בדבר מעמדו של העורר, קרי, טענת שבוי המלחמה. בא כוח העורר חזר על הטענה בדבר היקף הביקורת השיפוטית בהליכי מעצר בחשד לעבירות ביטחון: נטען, כי חומר החקירה שהוצג בבתי המשפט הקודמים כלל דו"ח סודי ואת גירסאות העורר בחקירה. לטענת העורר, מטבעו ומטיבו של דו"ח כאמור שאינו מציג תמונה מלאה ושלמה של חומר הראיות המצוי בידי הרשות החוקרת, ולעיתים קרובות חסר הוא פרטים חשובים לביקורת השיפוטית שמקיים בית המשפט על הליכי המעצר. נטען, כי לפחות יש לחייב את המדינה להציג את הידיעה המרכזית המהווה את הבסיס לחשד, שאלמלא כן אין בכוחו של בית המשפט לקיים ביקורת שיפוטית אמיתית, ושיקול הדעת בדבר היקף הביקורת נמסר לידיה של הרשות החוקרת. לשיטת העורר עולות טענותיו בקנה אחד עם הוראת סעיף 15(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1996. לבסוף נטענו גם טענות חוקתיות: כי קיומה של ביקורת שיפוטית מצומצמת פוגע בזכות העצור להליך הוגן ובמעמדה של הביקורת השיפוטית; זאת, בניגוד לתכליתו ולהוראותיו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

            (2) בדיון, שנערך בהסכמה בנסיבות בלא נוכחות העורר, טען בא כוחו המלומד, כי תמצית מעובדת של חומר סודי, שאינה כוללת חומר גולמי, והמובאת מפי "צד מעונין" בדמות רשויות הביטחון והתביעה. אין די בה מבחינת יכולת ההגנה לפעול נאמנה, וסותר הדבר הנחות יסוד של המשפט הפלילי, ובכך גם טמונה פגיעה חוקתית. כאמור, נטען, כי היקף הפגיעה כפול שעה שהמדובר בתיק בטחוני הכולל גם מניעת פגישה עם עורך דין.

            (3) בא כוח המדינה ציין כי עקרונית תומכת עתה המדינה בגישת השופט ואגו, המבטאת פרקטיקה שקדמה. עוד הוסיף, כי הצירופים לבקשת המעצר לצרכי חקירה אינם כוללים רק דו"ח סודי תמציתי בלא כל חומר נוסף, אלא מצורף חומר רלבנטי נוסף; ההבחנה אינה בין חומר גולמי לשאינו גולמי, אלא מוצגים בפני בית המשפט פרטים רבים על הנוגע בדבר, וכן זכרונות דברים מהחקירה; בחומר מנויים גם חומרים שאינם ל"טובת המדינה" אלא מסייעים לחשוד, קרי, אין הרשויות בוררות את שנוח להן. לשיטת המדינה אין מקום לשינוע כל החומר לבית המשפט, שהרי מספרי התיקים גדולים (כעת כ-30 בחודש) וחומריהם מרובים. המדינה נכונה לצרף ידיעות "גולמיות" ספציפיות מאוד, אם כאלה ממקדות את החשד. עוד נטען, כי סעיף 15(ב) הנזכר אינו רלבנטי; וכי "חומר חסוי" על פי לשון החוק אינו כולל כל חומר. לבסוף נטען, כי על ההחלטה להתמקד במעצר לצרכי חקירה, שכן שעה שהמדובר במעצר עד תום ההליכים הדבר אולי שונה.

          (4) לאחר שמיעת טענותיהם של בעלי הדין שמעתי בהסכמה, במעמד צד אחד, את נציג המדינה ואנשי רשויות הביטחון, הן באשר לתיק הספציפי והן בשאלות הכלליות שעורר בא כוחו של העורר. יצאתי מן ההנחה כי השופט הנדרש לחומר חסוי, קרי, שהחשוד או הנאשם ובא כוחו אינם רואים אותו, האחריות המוטלת עליו כבדה יותר, שכן משמש הוא גם עין ופה לחשוד או לנאשם. החשוד או הנאשם ידו האחת קשורה בניהול מאבקו המשפטי, ומעבר מזה - ידי המדינה קשורות אף הן בתחומים שונים של המאבק בטרור. רואה אני לחזור על דברים שכתבתי בבג"צ 5555/05 פדרמן נ' אלוף פיקוד המרכז, פ"ד נט(2) 865, 869, שעסק בין השאר בחומר חסוי בהליכי מעצר מינהלי:

"אשר לחומר החסוי ולאי הצגתו לעותר, הנושא רגיש, ידוע ומוכר, ובעייתיותו תקפה בכל מערכות המעצר המינהלי וכן בהפעלת אמצעים ביטחוניים אחרים, וכדברי השופט גרוניס (בעמ"מ 8788/03 פדרמן נ' שר הביטחון [2] בעמ' 186): 'נראה שלא יהא זה מוגזם לומר כי על העצור לנהל את מאבקו כנגד צו המעצר [המינהלי - א' ר'] כשעיניו מכוסות ואחת מידיו קשורה'. ואולם, התשובה לכך ידועה אף היא (וראו סקירתה בפסק הדין הנזכר): בתנאים של מאבק בטרור, ושעה שמערכת הביטחון פועלת במגבלות החוק כשידיה שלה קשורות בהקשרים שונים מטעמים טובים וראויים של זכויות אדם (ראו דברי הנשיא ברק בבג"ץ 5100/94 הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נ' ממשלת ישראל [3], בעמ' 845 על דמוקרטיה וביטחון). חומר חסוי שאינו מוצג לנוגע בדבר הוא כלי שיש בו הכרח בל יגונה. אין לנו ספק שהעותר יודע היטב כי בתנאים המורכבים שבהם פועל שירות הבטחון הכללי אין מנוס מהידרשות לחומר כזה. הדבר מטיל כמובן חובה מיוחדת ומוגברת על גורמי השפיטה במערכת הצבאית, ועל בית משפט זה, כשהדברים עולים בפניו (והם עניין שכמעט בכל יום), לבדוק היטב את אשר לפניהם בשמשם גם כמעין פה למי שהחומר הוחסה בפניו. בנידון דידן, לאחר שעיינו בחומר כאמור, איננו רואים דופי בצו ובהחלטתה של ועדת הערעורים".

כן ראו בג"צ 1546/06 גזאוי נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (טרם פורסם). בענין זכויות דיוניות כמובן אין נפקא מינה במי עסקינן, לרבות החשודים בעבירות "כבדות ביותר ואף בזויות ונתעבות" (בג"צ גזאוי הנזכר).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ