הלוי נ' משטרת ישראל הונאה תל אביב

החלטה

ערר על החלטת בית משפט קמא במסגרת ה"ת 35320-09-12, כב' השופטת לימור מרגולין יחידי,, אשר במסגרתה ניתנו הוראות מהוראות שונות למשיבה בקשר להעברת חומרי מחשב לעורר.

רקע

ביום 29.8.12 נתפסו מכח צו חיפוש, מחשבים בבעלות העורר. הצו הוצא בשל חשד כי העורר ביצע עבירה הקשורה בחדירה לא חוקית למערכת נט המשפט. במהלך החקירה, הוצאו צווי חיפוש נוספים – בסך הכל 17 תיקי חקירה – בקשר לחשדות לביצוע עבירות מחשב נוספות.

בידי המשיבה מוחזקים שני דיסקים קשיחים משני מחשבים המכילים עשרות אלפי קבצים. מאות אחדות של קבצים נבדקו והתגלו בחלקם כמסמכים שעל פי החשד נעברה ביחס אליהם עבירה אולם אלפים רבים של מסמכים נוספים טרם נבדקו ותוכנם אינו ידוע.

ביום 13.9.12 הגישה המשיבה עתירה להארכת תוקף החזקת הדיסקים התפוסים ב-180 ימים נוספים. במקביל, הגיש העורר בקשה להשבת התפוסים וביום 26.11.12 הגיש עתירה נוספת לקבלת העתק מחומר המחשב שנתפס.

בימ"ש קמא החליט שלא להידרש לדרך התפיסה, ובצדק נהג כך כפי שיפורט להלן.

עם זאת, החליט בית משפט קמא כי יש להפריד בין המסמכים החשודים לבין אלה שניתן להשיבם לידי העורר. לשם כך קבע בית משפט קמא לוח זמנים מוגדר.

קצפו של העורר יצא על ההחלטה ומכאן הערר אשר בפניי.

העורר שב והעלה טענות באשר לדרך התפיסה וההעתקה. לשיטתו, המשטרה פעלה שלא כחוק משום שהחומרים הועתקו מהמחשב שלא בנוכחותו או בנוכחות עדים. עוד הוסיף טענות מטענות שונות ובהן אי עריכת רשימת החפצים שנתפסו בחומר המחשב ואי מסירת רשימה כאמור לעורר. העורר חותם טיעוניו בכך שהמשטרה מסרבת עד עצם היום הזה להחזיר לו את החומר הגולמי או את העתקו.

מנגד, יש בפי המשטרה טרונויות באשר לדרך התנהלות העורר. בתגובתה מצרפת המשטרה התכתבויות עם העורר ובהן, כמעט תחינות, כי יואיל לשתף פעולה עם היחידה החוקרת.

דיון

קבעתי כאמור לעיל כי בדין קבעה כב' השופטת מרגולין – יחידי שאין זה ההליך הראוי לליבון חוקיות העתקת החומר הואיל ולשם כך יש לשמוע ראיות.. אם וכאשר יוגש כתב אישום, יעלה העורר טענותיו במסגרת אותו הליך. אם לא יוגש כתב אישום, יפעל העורר כחוכמתו.

כך או כך, יש להידרש בקצרה לאופן תפיסת חומרי מחשב ולו על מנת להעמיד דברים על מכונם.

הליך חיפוש במחשב:

חיפוש במחשב לרבות בדבר המגלם חומר מחשב ותפיסתו מוסדר בהליך מיוחד בסעיף 23 א' לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט – 1969 (להלן: "הפקודה").

סעיף 23 א' לפקודה מסדיר את אופן החיפוש במחשב ולשונו כדלקמן:

(א)חדירה לחומר מחשב וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, יראו אותן כחיפוש וייעשו על-ידי בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור; לענין זה, "חדירה לחומר מחשב" - כמשמעותה בסעיף 4 לחוק המחשבים, תשנ"ה-1995.

(ב)על אף הוראות פרק זה, לא ייערך חיפוש כאמור בסעיף קטן (א), אלא על-פי צו של שופט לפי סעיף 23, המציין במפורש את ההיתר לחדור לחומר מחשב או להפיק פלט, לפי הענין, והמפרט את מטרות החיפוש ותנאיו שייקבעו באופן שלא יפגעו בפרטיותו של אדם מעבר לנדרש.

(ג)קבלת מידע מתקשורת בין מחשבים אגב חיפוש לפי סעיף זה לא תיחשב כהאזנת סתר לפי חוק האזנת סתר, תשל"ט-1979.