הלוי נ' אסור

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה לתשלום הפרשי שכר עבודה, פיצויי פיטורין, דמי הודעה מוקדמת, פדיון ימי חופשה, דמי הבראה, פיצוי בגין אי הפרשה לקופת גמל, פיצוי הלנת שכר ופיצויי הלנת פיצויי פיטורין.

2.העובדות הרלוונטיות בתיק זה

א.התובע הועסק על ידי הנתבע כאיש שיווק ושירות לקוחות מיום 14/8/2009 ועד לחודש אפריל 2011.

ב.בין הצדדים נחתם הסכם העסקה.

ג.שכרו החודשי של התובע עמד על סך של 5000 ₪.

ג.התובע התפטר מעבודתו.

3.ראיות ועדים

התובע והנתבע שניהם העידו בפני.

4.טענתו העיקרית של התובע הנה, כי במהלך תקופת עבודתו לא שולמו לו זכויות סוציאליות כדין, שכרו שולם באיחור מדי חודש בחודשו וכי בשל כך הודיע על התפטרותו מהעבודה.

הנתבע טען, כי לקראת סוף תקופת עבודתו של התובע חלה התדרדרות בתפקודו של התובע, התובע עשה דין לעצמו, לא הגיע לעבודה, לא עשה את המוטל עליו ולבסוף הודיע כי הוא מתפטר משום שהוא פותח עסק עצמאי. הנתבע טען, כי התובע פתח עסק מתחרה וכי הוא פועל בניגוד להסכם העסקתו.

5.תחילה אדון בסוגיית התשלומים הסוציאליים להם היה זכאי התובע במהלך עבודתו:

חופשה

הלכה פסוקה היא, כי על המעביד מוטלת חובה על פי דין לנהל פנקס חופשה לעובדו, ליתן לעובד חופשה במהלך העסקתו ונטל הראיה בעניין זה מוטל על המעביד.

התובע טען, כי משך כל תקופת העסקתו לא קיבל דמי חופשה מהמעביד ואילו הנתבע טען, כי התובע יצא לחופשות במהלך עבודתו ועל כן, אין הוא זכאי לתשלומי חופשה.

כפי שנאמר לעיל, נטל הראיה לתשלום דמי חופשה מוטל על המעביד. המעביד לא עמד בנטל המוטל עליו, לא הוצג בפני פנקס חופשה המתעד את ימי החופשה של התובע, דמי החופשה ששולמו לו ויתרת החופשה של התובע. כמו כן, גם בתלושי שכרו של התובע לא פורטו דמי חופשה ששולמו לו ויתרת חופשה עדכנית.

עם זאת, התובע העיד בפני, כי שהה בחופש בימים מ - 26/2/10 ועד 1/3/10 סה"כ 3 ימי עבודה אשר לא הופחת בגינם שכר ולא ירדו מיתרת ימי החופשה של התובע.

לעניין החופשה בחודש 12/09 מעיון בתלוש השכר של התובע עולה, כי הופחת לתובע שכר בגין יציאתו לחופשה

לאור כל האמור לעיל זכאי התובע לפדיון חופשה שנתית על פי דין.

התובע תבע לתקופת עבודתו ל - 16.6 ימי חופשה, אולם יש להפחית מחישובו 3 ימים ובסה"כ התובע זכאי ל 13.6 ימי חופשה על פי תחשיב שכר יומי בסך של 277 ₪ ליום ובסה"כ 3,767 ₪.