הלוי ואח' נ' מדינת ישראל- הנהלת בתי משפט

החלטה

ערעור על החלטתו של כבוד הרשם י. בוקר מיום 31.12.2009, לפיה, לאור חוסר מעש ממושך מצד התובעים ואי הענות להחלטות קודמות, הבקשה שהוגשה לפטור מאגרה, נמחקת, ויש לשלם האגרה תוך 7 ימים, אחרת תמחק התובענה.

יוער, כי במסגרת הליך הערעור, לא הוגשה לבית המשפט, בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה, לפיה אם תוך 7 ימים לא תשולם האגרה, תמחק התביעה. על כן, ההחלטה האמורה עמדה בינתיים על כנה, ועל רקע פרק הזמן הארוך שחלף, הרי שאם טרם שולמה האגרה, יש להניח כי התביעה כבר נמחקה.

טענתו המרכזית של המערער הינה, כי ניתנה החלטה של בית המשפט המחוזי, בהליך אחר, למתן פטור מאגרה, ועל כן היה מקום למתן פטור מאגרה, מבלי להציב בפני המערער ואשתו (התובעים) דרישות הנוגעות לבחינת בקשה למתן פטור מאגרה.

יש לדחות טענה זו. החלטת בית המשפט המחוזי אכן מהווה ראיה לכאורה, אולם רשאי היה כבוד הרשם לבחון את הבקשה לגופה, ולקבל תמונה מלאה של מצבם הכלכלי של שני התובעים, כפי שביקש לעשות.

על כן, היה על התובעים למלא אחר הדרישות שהוצגו על ידי כבוד הרשם, במסגרת בחינת הבקשה למתן פטור מאגרה. הואיל והתובעים ביקשו להסתמך על מסמכים שהוגשו לטענתם לתיק ההוצל"פ ולא להגישם בשנית, ועל כן הפנו את כבוד הרשם לתיק ההוצל"פ, נדרשה התובעת לחתום על הסכמה לאפשר עיון בתיק הנ"ל. בפועל, לא התקיימו הדרישות שהוצגו על ידי כבוד הרשם, לרבות הדרישה כי תוגש הסכמה חתומה כאמור על ידי התובעת.

במספר החלטות שניתנו על ידי כבוד הרשם עוד קודם למתן ההחלטה נושא הערעור, הבהיר כבוד הרשם, כי על התובעת לחתום על הסכמה לעיון במסמכים בתיק ההוצל"פ. כן הובהר, כי בהעדר הסכמה כאמור, תמחק הבקשה לפטור מאגרה.

כמפורט לעיל, דרישה זו של כבוד הרשם היתה במקומה והיה על התובעים לקיימה. אולם, התובעים לא עמדו בדרישה בסיסית ופשוטה זו. על כן, בחלוף פרק זמן ניכר, ולאחר שכאמור כבר ניתנה התראה, הורה כבוד הרשם על מחיקת הבקשה לפטור מאגרה.

לפיכך, החלטת כבוד הרשם, למחיקת הבקשה לפטור מאגרה, היתה כדין. כיוצא מכך, גם ההחלטה על כך שאם לא תשולם האגרה תמחק התביעה, היתה כדין.

בדיון שנערך בפניי טען המערער כי התובעת מילאה אחר החלטתו של כבוד הרשם. הואיל ובהליך בתיק זה (הליך הערעור) לא היה רמז לכך, איפשרתי למערער להפנות למסמכים שהוגשו לתיק התביעה, אשר על פי טענתו היה בהם למלא אחר דרישתו של כבוד הרשם.

המערער הפנה לבקשה שהוגשה לתיק התביעה ביום 23.2.10 שם צוין, בסעיף 12, כי התובעת מסכימה לעיון בתיק ההוצל"פ. המדובר במסמך שהוגש לאחר מועד ההחלטה נושא הערעור. מכל מקום, כבר ניתנה התייחסותו של כבוד הרשם לאותו מסמך, שעה שהובהר, כי יש צורך בחתימה מקורית של התובעת. חרף החלטה נוספת זו, לא הוגשה חתימה מקורית של התובעת על ההסכמה הנטענת, ועל כן היה על כבוד הרשם לשוב ולהידרש לעניין זה פעם נוספת, בהחלטה לפיה חזר והבהיר כי יש צורך בהגשת חתימה מקורית. גם החלטה זו לא קוימה.

על כן, הערעור נדחה.

המערער יישא בתשלום הוצאות לטובת המדינה בסך של 2,000 ₪. הסך האמור ישולם תוך 30 יום.

ניתנה היום, כ"ג כסלו תשע"א, 30 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.