הלה הנדסה בניה ויזום (1998) בע"מ נ' זינגר ואח' - פסקדין

פסק דין

א. מבוא

בפניי תביעה כספית בסך 58,575.72 ₪, שהוגשה על ידי התובעת כנגד הנתבעים בהליך של סדר דין מקוצר, לתשלום יתרת חוב בלתי מסולקת בגין הסכם לביצוע עבודות בנייה בו התקשרו הצדדים ביום 1.12.00 (להלן: "ההסכם"), לפיו התחייבה התובעת לבצע בעבור הנתבעים עבודות בנייה ופיתוח בקשר עם מגרש מס' 160 בהרחבת היישוב כפר חנניה (להלן: "הנכס").

מטעם הנתבעים הוגשה בקשת רשות להתגונן אשר נתמכה בתצהירו של הנתבע 1 (להלן: "הנתבע").

בדיון שהתקיים בפניי ביום 21.9.10, הסכימה התובעת על פי המלצת בית המשפט, ליתן לנתבעים רשות להתגונן.

במסגרת הליך הבאת הראיות הובאו בפניי ראיות הצדדים כדלקמן: מטעם התובעת הוגשו תצהירי עדות ראשית ונשמעו עדותם של מר יצחק וסרשטיין אשר שימש בזמנים הרלבנטיים כמנהל פרויקט ההרחבה בכפר חנניה מטעם התובעת (להלן: "וסרשטיין"), וכן עדותה של גב' שושנה ברוך אשר משמשת כמנהלת חשבונות אצל התובעת (להלן: "שושנה"). מטעם הנתבעים הוגש תצהירו ונשמעה עדותו של הנתבע כן נחקר על חוות דעת אשר נערכה על ידו והוגשה מטעם הנתבעים, רו"ח יניב עוז (להלן: "רו"ח עוז").

בדיון שהתקיים ביום 29.5.11, סיכמו ב"כ הצדדים טענותיהם בע"פ.

ב. טענות הצדדים והעובדות שהוכחו

עילת תביעתה של התובעת מבוססת על הטענה לפיה הנתבעים לא שילמו לידי התובעת מלוא התמורה על פי ההסכם במועדים המפורטים בלוח התשלומים (נספח ד' להסכם), ולפיכך נותרו חייבים לה סך של 58,575.72 ₪. דו"ח מצב חשבון צורף כנספח ב' לכתב התביעה.

כפי טענת התובעת, החוב הנתבע, כפי שהינו מפורט בנספח ב' לכתב התביעה, מורכב משלושה רכיבים: שכ"ט עו"ד מיום 1.12.00; שינויים מיום 2.6.03 וכן שינויים מיום 3.6.03.

במסגרת תצהיר הבר"ל שהוגש מטעם הנתבע נטען על ידו כי התובעת מבקשת לחייב את הנתבעים כיום בגין אותם הרכיבים בגינם חויבו הנתבעים לשלם טרם קבלת החזקה בנכס ביום 18.7.03 (להלן: "יום המסירה").

כפי טענתו של הנתבע, לקראת יום קבלת החזקה בנכס, קיבלו הנתבעים דרישה לתשלום מהתובעת בסך של 13,948.72 ₪ (צורפה כנספח ג' לתצהיר הבר"ל). לטענתו דרישת תשלום זו מיום 18.7.03, כוללת בחובה את אותם רכיבי תשלום בגינם נתבעים הנתבעים כיום על ידי התובעת לרבות רכיב תשלום בגין ריבית.

לטענת הנתבע, ביום 18.7.03, נפגשו הנתבעים יחד עם וסרשטיין , אשר דרש מהם לשלם לידי התובעת הסך של 13,948.72 ₪. לאחר דין ודברים שהתנהל בין הצדדים במהלך הפגישה, במהלכה העלו הנתבעים טענותיהם בפני וסרשטיין, הודיע וסרשטיין לנתבעים כי הינו מוכן להתפשר עימם, כך שישלמו סך של 11,000 ₪, לסילוק מלא וסופי של דרישותיה הכספיות של התובעת. כפי טענת הנתבע ,מסר וסרשטיין לנתבעים כי כנגד התשלום האמור לא יהיו לתובעת כל טענות כספיות כנגד הנתבעים, אשר יקבלו לידיהם את החזקה בנכס (בעדותו חזר הנתבע על הדברים ראה בעמ' 23 לפרוטו').

לנוכח הסיכום האמור, באותו המעמד שילמו הנתבעים כפי טענתם לידי התובעת הסך של 11,000 ₪, בשיקים כגמר חשבון. לתצהיר הבר"ל של הנתבע צורפה כנספח ד' קבלה של התובעת בגין הסך של 11,000 ₪, אשר שולם על ידי הנתבעים באמצעות שתי המחאות, בה נכתב כי זו הונפקה בעבור: "גמר חשבון ע"ח בנייה". כן צורף כנספח ה' לתצהיר מסמך מיום 18.7.03, הנושא את הכותרת "סיכום פגישה", אשר תיעד בין השאר את התשלום בסך 11,000 ₪, אשר שולם על ידי הנתבעים וכן את מסירת המפתח לנכס לידי הנתבעים (להלן: "הסכם הפשרה"). בעדותו הוסיף הנתבע וטען בעניין זה: "..נעשתה לנו הנחה לסך של 11,000 ₪ ובכך נגמר החשבון. מבחינתי זה היה סוף ההתחשבנות.(עמ' 24 לפרוטו' שורות 4-5). הנתבע אף אישר בעדותו את חתימתו על הסכם הפשרה. (עמ' 25 לפרוטו' שורה 27).

כן הוסיפו הנתבעים לטעון כי מאז ועד היום לא קיבלו כל דרישת תשלום מאת התובעת וכל מטרתה של תביעה זו הינה להוות תביעת נגד בגין תביעת ליקויי בנייה שהגישו הנתבעים כנגד התובעת בתיק אחר.

במסגרת תצהיר עדות ראשית שהוגש מטעם הנתבעים, ביקש הנתבע להוסיף ולטעון כי הנתבעים כלל לא הזמינו מהתובעת שינויים ותוספות. בהחלטתי מיום 3.5.11, הוריתי על מחיקתה של הטענה מהתצהיר מאחר וזו לא נטענה על ידי הנתבעים במסגרת כתב ההגנה. (ראה עמ' 7 לפרוטו' שורות 4-6).

כן הוסיפו הנתבעים להעלות במסגרת תצהיר עדות ראשית שהוגש על ידי הנתבע, כי חתמו על הסכם הפשרה תחת עושק ותוך כך שהוצג בפניהם מצג שווא בדבר יתרת התשלום העומדת לחובתם. ואולם, חרף הנטען בתצהירו, אישר הנתבע במהלך עדותו בפניי כי: "אין לי טענה כי הוליכו אותי שולל". (עמ' 25 לפרוטו' שורה 22).

הנתבעים אף הגדילו לצרף לראיותיהם חוו"ד חשבונאיות לפיה לטענתם שילמו לתובעת ביתר, שכן ביום המסירה של הנכס עמדה יתרת החובה שלהם ע"ס של 5,194 ₪, בלבד. ואולם, במהלך חקירתו של רו"ח עוז על חוות דעתו התברר כי זו חושבה שלא על בסיס המדדים כפי שנקבעו בהסכם (ראה חקירתו בעמ' 20-22).

בהתייחס לטענות הנתבעים בקשר עם הסכם הפשרה, אישר וסרשטיין בתצהירו כי ביום המסירה של הנכס נערך סיור בנכס לפי בקשת הנתבעים שלאחריו הגיעו הנתבעים להסדר עם התובעת וחתמו על הסכם הפשרה ופרוטוקול מסירה באותו המעמד (סעיפים 11-13 לתצהירו).בעדותו אישר וסרשטיין כי הנתבעים שילמו את סכום הפשרה. (עמ' 10 לפרוטו' שורות 26-28).

לטענתו של וסרשטיין התובעת ניאותה להסכים לוותר לנתבעים על תשלום מלוא יתרת הפיגורים כפי שהיתה נכון למועד המסירה כנגד ויתורם של הנתבעים על טענות בגין ליקויי בנייה כנגד התובעת. לטענתו של וסרשטיין הדברים הובאו לידי ביטוי במסגרת סעיף 2 להסכם הפשרה.