הלאומית לשיכון בישראל בע" נ' דרי

החלטה

1.מונחת לפני בקשה למתן רשות להתגונן כנגד תביעה בסדר דין מקוצר שהגישה המשיבה כנגד המבקש לסילוק יד מדירה המצויה בשכונת שיכון ד' 1117/5 בטבריה (להלן: "הדירה").

2.על פי כתב התביעה, בין אביו המנוח של המבקש לבין המשיבה, נחתם הסכם שכירות בלתי מוגנת ביום 26/8/72. במהלך השנים 2004 עד 2009, לפי דוחות "ביקורי מעגל" שערכה המשיבה בדירה, נמצא כי המנוח חי בגפו. ביום 30/1/10 נפטר אביו של המבקש והוא הגיש בקשה למשרד הבינוי והשיכון מחלקת איכלוס, להקנות לו זכויות של דייר ממשיך, שבעניינה דנה "ועדת איכלוס עליונה" (להלן: "הועדה"), בקשה שנדחתה ביום 28/11/10 מהטעם שהמבקש לא התגורר בדירה 4 שנים ברציפות לפני פטירת האב על פי ביקורי המעגל. עוד הוסיפה הועדה כי המבקש אינו זכאי לדיור ציבורי ולא ניתן להעדיפו על פני משפחות שאושרו כדין וממתינות לדירה.

3.על כן טוענת המשיבה, כי המבקש הינו בגדר פולש שפלש לדירה לאחר פטירת אביו ומחזיק בנכס ללא כל הסדר חוזי ומבקשת להורות על פינויו. עוד מוסיפה המשיבה בכתב התביעה, כי היא זכאית לדמי שימוש ראויים בגין החזקתו של המבקש בדירה ובכוונתה להגיש תביעה נפרדת לצד תביעה זו לדמי שימוש ראויים.

4.כאמור, המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן בצירוף תצהיר לפיו הצהיר שהוא גר בדירה מאז הולדתו וגם לאחר נישואיו גר בדירה עם אשתו וילדיו. עוד הצהיר המבקש שחודשיים לפני פטירתו של האב, נפגש עם נציגי המשיבה לשם פתיחת הליכי רכישה של הדירה ע"י אביו המנוח, הליכים שנגדעו בתחילתם בשל פטירת האב ומצבו הכלכלי של המבקש.

5.ב"כ המשיבה ויתר על חקירת המבקש על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם בעל-פה.

6.המבקש חזר על טענתו כי לא עזב את הדירה מאז שנולד וגר בדירה גם לאחר שהתחתן וגם לאחר שהתגרש. בסיכומיו, הוסיף המבקש כי המשיבה הגישה תביעה בגין השימוש שעשה עם אשתו וילדיו בדירה.

7.ב"כ המשיבה טען בסיכומיו כי מדובר בפולש שפלש לדירה. ממסמכי התביעה עולה כי המבקש לא גר בנכס עם אביו המנוח. בקשתו להכיר בו כדייר ממשיך נדחתה והדרך לתקוף החלטה הועדה זה באמצעות עתירה מינהלית ולא כטענת הגנה בתביעה לפינוי. ב"כ המשיבה טען כי טענת המבקש בסיכומיו בדבר הגשת התביעה כנגד מגוריו של המבקש עם אביו בנכס מלמדת כי המבקש לא פעל בהתאם לנוהלי המשיבה ולא הסדיר את תשלומי דמי השכירות כנדרש.

עוד נטען בסיכומי המשיבה כי הזכות לרכישת הדירה מוקנית לאביו המנוח של המבקש ולא למבקש עצמו ומדובר בדירה בעלת 4 חדרים שהיא נכס ציבורי שיש ביחס אליה רשימת זכאים בתור לקבלה.

8.ב"כ המשיבה הוסיף כי, במידה וימצא לנכון בית המשפט ליתן למבקש רשות להתגונן כנגד התביעה, יש להתנות את הרשות בהפקדת סכום כספי שיביא בחשבון את המועד בו החל להחזיק המבקש בדירה, ינואר 2010, וחיובו של המבקש בתשלום שוטף של דמי השימוש.

9.הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט יתן רשות להתגונן ככל שקיימת למבקש הגנה ולו בדוחק.

10.טענתו של המבקש שהוא גר בדירה מאז שנולד, ברציפות, ולא עזב את הדירה כלל. גם לאחר נישואיו המשיך והתגורר בדירה יחד עם אשתו וילדיו. גם לאחר גירושיו המשיך והתגורר בדירה.

11.טענתו זו של המבקש נאמרה באופן כללי בתצהירו והיא חסרה בפרטים רבים לביסוסה. המבקש לא פירט מועדי יום הנישואין ויום הגירושין, לא פירט מס' הילדים ולא פירט כלל כיצד הדירה היא מרכז חייו ומרכז חיי משפחתו, נתונים שיש בהם כדי להשלים את התמונה העובדתית.

12.לא זו אף זו, המבקש לא נתן כל הסבר מדוע הוא ובני משפחתו לא מופיעים בדוחות "ביקורי המעגל" שערכה המשיבה בשנים 2004-2009.

13.על אף שאני מוצאת כי למבקש הגנה קלושה, הרי טענתו לא הופרכה ולא קרסה בהעדר חקירת המבקש על תצהירו, ואם גרסתו תתברר כנכונה, היא עשויה לשמש לו מגן מפני התביעה.

"הלכה פסוקה היא שבית משפט אשר דן בבקשה למתן רשות להגן, איננו מוסמך לקבוע אם עדות הנתבע עדות אמת היא או אינה אמת. השאלה העומדת בפני בית המשפט היא, בשלב מוקדם זה, אם יש בידי הנתבע הגנה אפשרית העשויה לסייע בידו לאחר שיוכיח את הגנתו בדרך הרגילה. נתבע המבקש רשות להתגונן איננו מביא בפני בית המשפט כל ראיה זולת תצהירו, ואין הוא מביא עדים שאולי יעידו במשפט גופו…אין מקפחים את הנתבע בשל כך שהתובע בחר לתבוע בסדר דין מקוצר. וכאשר תצהירו של הנתבע מראה הגנה העשויה לעמוד לו במשפט, זכאי הוא לכך שהתובענה תתברר ותוכח בדרכי הדיון הרגילות. דברים אלו הם האלפבית של סדר הדין המקוצר" (דוד בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה פסוקה, מהדורה שביעית ע' 169-170).

14.לא התברר בפני האם המשיבה הגישה כנגד המבקש תביעה כספית בשל החזקה ושימוש בדירה כפי שנטען בכתב התביעה ומהו הסכום שהצטבר לחובתו של המבקש ברישומי המשיבה, ככל שהצטבר. עם זאת, סבורה אני כי יש להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדת סכום כספי שיביא לידי ביטוי כי מדובר בנכס ציבורי שלו רשימת ממתינים זכאים על פי דין לתקופה שהמבקש מחזיק בדירה, החל מינואר 2010. לעניין זה טען ב"כ המשיבה בסיכומיו כי שכר הדירה הראוי לדירה זו בעלת 4 חדרים הינו 1,500 ₪ לחודש.

15.לא מצאתי כי יש מקום להתייחס לטענת המבקש ולתגובת המשיבה בדבר תביעה כלשהי שהוגשה כנגד המבקש ו/או אביו המנוח ע"י המשיבה, בנוגע לשימוש הנוסף שעשה אביו המנוח בדירה בכך שאפשר למבקש ולבני משפחתו לגור עימו בדירה. הטענה, המחייבת הבאת ראיות טובות ומיותר לציין שהן צריכות להיות בהישג יד של הצדדים, נטענה רק בשלב הסיכומים ואין בפני ולו בדל ראיה לביסוס טענה זו. אם נכונה טענה זו, רבה התמיהה מדוע היא עלתה רק בשלב הסיכומים ולא במסגרת כתבי הטענות של הצדדים.

16.הערה לפני סיום לעניין החלטת הועדה. בית המשפט דן בתביעת פינוי ובמסגרת הגנתו יכול המבקש לטעון טענות הנוגעות למעמדו כדייר ממשיך. הכלים המשפטים בהם משתמש בית המשפט אינם קיימים בפני הועדה וההתמודדות עם שאלות של עובדה ביחס לתביעת הפינוי ולטענות ההגנה צריכות להתברר בבית המשפט שדן בתביעת הפינוי. לא ניתן לחסום את דרכו של המבקש לברור טענתו רק בשל קיומה של החלטת הועדה.

17.לסיום, אני מתירה למבקש להתגונן בפני התביעה בכפוף להפקדה כספית בסך של 12,000 ש"ח אשר יופקדו בקופת בית המשפט עד ליום 20/1/12, אחרת תמחק הבקשה ללא צורך בהחלטה נוספת. עם הפקדת הפקדון הכספי, ישמש תצהירו של המבקש ככתב הגנה והמזכירות תקבע את התיק להמשך דיון.